זעקס און ניינציקער

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:46, 20 ביולי 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זעקס און ניינציקער, המכונה בפי חסידים גם תשעים ושש או ספירט, הוא כינוי למשקה חריף במיוחד הכולל 96% אלכוהול, עליו נהגו חסידים ברוסיה לומר לחיים והיווה ביטוי להתוועדות חסידים שבזים לעניני העולם ולצרכי הגוף.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי עצמו בשבח של משקה זה, ודרש מחסידים מסויימים שיאמרו לחיים דווקא עליו.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשקה הינו אלכוהול מזוקק ששתייתו חריפה וקשה מאוד, כשלמעשה דרגות הזיקוק שלו משתנות ממקום למקום, והביטוי 'תשעים ושש' כולל את כלל סוגי השקאות שאחוזי האלכוהול שבהם הוא 90% ומעלה, ומכונים גם בשם 'קאוויט'.

הרבי סיפר על אדמו"ר הצמח צדק שבשנים הראשונות לנשיאותו ישב פעם והתוועד עם חסידים ולקח משקה שנקרא 'קאויס' ('ניינציקער'), ואמר על שלוש כוסות בזו אחר זו, וכעבור זמן העביר ידו על מצחו ולא היתה ניכרת עליו פעולת המשקה. לאחר מכן הסביר שהתבונן בגדולת ה' עד שנפל עליו פחד שהפיג את היין, על דרך לשון חז"ל: "יין קשה פחד מפיגו"[1].

בפורים האחרון בחייו של אדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו בנו אדמו"ר הריי"צ שיאמר בפניו חסידות, ואביו התנה זאת בכך שיאמר קודם 'לחיים', ואדמו"ר הריי"צ אמר 'לחיים' על כוס שלימה של 96%, ולאחר מכן הכניס אצבע לפיו והקיא את ה'לחיים' כדי שלא יבלבל אותו משמיעת המאמר[2], באותה התוועדות נתן אדמו"ר הרש"ב לחיים' של 96% לחסיד ר' אברהם ברוך פבזנר שהיו לו כאבים במרה, והוא אכן אמר 'לחיים' והתרפא ממחלתו. כחצי שנה לאחר מכן, בשמחת תורה תרפ"א נתן לו הרבי הריי"צ משקה, וכשהוא ציין שאדמו"ר הרש"ב הורה לו לומר על 'א ניינציקער', השיב לו הרבי הריי"צ: "אה כשאבא אמר 'א ניינציקער' הרי זה 'ניינציקער' בנפש 'ניינציקער' ברוח 'ניינציקער' בנשמה ו'ניינציקער' ביחידה[3].

אדמו"ר הריי"צ עצמו תבע מהמשפיע ר' יחזקאל פייגין שסבל ממחלה ברֵיאותית בקיבה שאחד הדברים המזיקים ביותר לחולי זה הוא אלכוהול שיאמר לחיים, ולא זו בלבד - אלא על "תשעים ושש" דווקא. הוא ציית מיד להוראת הרבי, ובדרך נס לא רק שזה שלא הזיק לו, אלא אדרבה, שיפר את בריאותו[4].

בהזדמנות אחרת תבע הרבי מהרב יהודה עבער לומר לחיים על כוס %96 (ויש שמספרים שהיה זה עם ר' יחזקאל הימלשטיין, והיה לו כיבים (ulcers) וכל בוקר היה שותה כוס חלב כדי לסותמם כדי שיוכל לאכול אחר כך, ואדם שחולה בזה יש לו סכנה גדולה לשתות משקה זה, והוא אמר להרבי שאסור לו לשתות זאת, אמר לו הרבי: "מי שמקושר אלי, שום דבר לא יזיק לו. אם יש אצלך ספק על ההתקשרות - אינני יודע אם אני יכול לעזור לך", וחזר ונתן לו כוס משקה באומרו: "הער אויף נעמען מילך, נעם משקה און א גוטן פאפירס"[5].

לקראת סיומה של התוועדות שמחת תורה תשכ"ב כאשר ר' בערק'ה חן עבר לפני הרבי והגיש בקבוק משקה של 'זעקס און ניינציקער' שהביא עמו זה עתה ביציאתו מרוסיה, במוקם שהרבי ימזוג רק מעט לכוסו, הרבי מילא את הכוס עד גדותיה ושתה הכל, ולאחר שר' בערק'ה החל לחלק מהבקבוק לחסידים, ביקש ממנו הרבי שימזוג לו כוס נוספת ושתה גם אותה עד גדותיה, והדבר חזר על עצמו גם בפעם השלישית[6], וכאשר שניים מזקני החסידים נגשו לרבי לבקש ממנו שימנע מלקחת הרבה משקה מפני בריאותו והרבי התבטא בביטוי חריף[7].

בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו אמר הרבי לנכדו של הרב שלמה יוסף זווין שאמר לחיים וקיבל מהרבי מזונות': "הסבא היה עושה קידוש על 96% ולא היה צריך 'מזונות'...". באותה התוועדות פנה הרבי גם אל ר' שלום חיים אשר כהנוב ותבע ממנו לומר לחיים על 96% ולהוציא ידי חובה את כולם, כשהוא מתבטא שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על 96% בפריז בתש"ז[8].

הרב בערל לאזאר סיפר על תקופת משפט הספרים שהוא וחבריו שמרו לאורך כל התקופה בקבוק 96% כדי לחגוג עמו את הנצחון[9].

אחד החסידים הידועים שנהג לומר לחיים על 96% בלבד והיה לו בכך 'קאך' מיוחד, ובהשגחה פרטית אף האריך ימים עד גיל 96 - היה ר' מאיר איטקין שנהג לומר שכל הצרות בליובאוויטש התחילו מכך שהפסיקו לומר לחיים על 96%...[10].

מספר האחוזים של ה-96 הפך לסמל-מושג בזכות עצמו, שמבטא את היציאה מהגבלות העולם[11].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחת חיי שרה תשי"א.
  2. שיחת חג הפורים תשי"א.
  3. הסבר בדרך אפשר: 'ניינציקער' כביכול 'מנקה' את הגוף בגלל החריפות שלו וכאשר אדמו"ר הרש"ב אמר 'ניינציקער' בכדי לנקות את המחלה הגופנית התכווין גם לניקיון בנפש ברוח ובנשמה. המשפיע שלא חזר עמוד 17.
  4. קובץ ועד חיילי בית דוד שמחת תורה תשע"ז.
  5. תשורה תשפ"א עמוד 51.
  6. שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 30.
  7. תשורה גולדשטיין תשע"א עמוד 25.
  8. קובץ לחיזוק ההתקשרות פורים תש"ע.
  9. זכרונותיו מתקופת משפט הספרים באתר 'הגאולה'.
  10. כתבה בעיתון 'אלגעמיינער זשורנאל לאחר פטירתו.
  11. ראו לדוגמא יומן משנת תשנ"ג.