חיים מרדכי פרלוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הרב חיים מרדכי פרלוב המכונה "מרדכי חרסונר" היה בעל נגלה, רב[1] ובעל סיפורים.

נולד בעיירה החסידית חרסון[2] בשנת תרמ"ט[3]. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ד, ולמד שם עד שנת תער"ב. בישיבה היה מתמיד עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב שמואל נוטיק[4].

בשנת תער"ב נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם בער, רב העיר שדווה שליד קובנא במדינת ליטא, ועבר לגור שם.

בשנת תרע"ח נתקבל לרב בעיירה בריסלב שבפלך חרסון, וברבנות זו כיהן עד שנת תרע"ט, אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת תו"ת בחרסון.

בשנת תרפ"ב עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר קולאש בגרוזיה, שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב אברהם לוי סלוין. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה.

בתרפ"ח עבר לסטשחרי שם הפיץ יהודת ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש, בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.

כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיס - העיר המרכזית בגרוזיהשם עסק בהפצת תורה. בשנת תרצ"ו נדפס ע"י השלטונות ונשלח לגלות ל10 שנים, לסיביר[5] בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.

לאחר מלחמת העולם השניה בשנת תש"ו הצליח לעזוב את רוסיה, ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד מינכן בגרמניה. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות עיגון, גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר השואה. בין החברים היה הרב פערלאוו ועל יסוד הפס"ד שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.

בהיותו שם הקים במקום מקוה, וכן עמד בראש תעמולה על שמירת שבת וכיו"ב.


הערות שוליים

  1. שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה.
  2. המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי
  3. או בשנת תר"נ.
  4. כ"ה בזכרונות הרב חיים אליעזר קרסיק הנדפסים בבטאון חב"ד
  5. סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן דא"ח, משניות וניא בע"פ.


ספריו