הפיגוע במעלות
הפיגוע במעלות הוא פיגוע טרור שהתרחש כ"ג אייר תשל"ח, בבית הספר במעלות. לפני הפיגוע הרבי פתח במבצע מזוזה. לאחר הפיגוע הרבי אמר ש'דחפו' אותו לעשות את המבצע.
הפיגוע
הפיגוע אירע ביום רביעי כ"ג אייר תשל"ד, כשבתחילתו חוליית מחבלים רצחה נוסעת ברכב מסחרי, סמוך למושב צוריאל, לאחר מכן נרצחו שלושה מתושבי המקום, ובהמשכו הפך האירוע לפיגוע מיקוח שבו נלכדו כבני ערובה 102 תלמידים ועשרה מבוגרים מבית ספר בצפת אשר לנו במעלות במהלך טיול שנתי.
לאחר שעות ארוכות, החליט שר הביטחון משה דיין להורות על חילוץ.
החילוץ כשל חלקית, ובמהלכו נרצחו 22 מבני הערובה ועוד קודם לכן נהרג חייל צה"ל מירי של המחבלים. שלושת המחבלים נהרגו מאש כוחות צה"ל.
סך הכל נרצחו 28, ונפצעו שישים ושמונה.
פעולת המחבלים הכתה את תושבי המדינה בהלם, והפכה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה.
יחס הרבי לפיגוע
רקע
בשנת תשל"ד הייתה התעוררות גדולה בארץ, בכל הקשור לבדיקת מזוזות. המבצע החל בי' שבט תשל"ד. הרבי הרחיב על המבצע במילים שמיימיות שרק לאחר מספר חודשים הובנו היטב. הרבי הסביר כי ב"צאתך" ו"בבואך" זה ניכר שזה חלק בעולם של יהודי, זאת על ידי מזוזה הקבועה בפתח ביתו של יהודי.
המצב בארץ היה מתוח מאוד, בעת הסכם הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים. לאור המצב, הרבי דיבר[1] על מספר הוראות מיוחדות:
א. שתהיה קביעות עיתים לתורה. ב. שתהיה בכל בית קופת צדקה. ג. שתיקבע מזוזה בכל פתח שבכל בית.
בהתוועדות ט"ו בשבט שוב דיבר הרבי על המבצע, וגם על חשיבות קופת הצדקה.
המבצע החל בשלב נמוך, וגם אחת הידיעות על המבצע בעיתונות, הייתה קצרה.
לאחר הפיגוע
בהתוועדות פרשת בהר-בחוקותי תשל"ד סיפר הרבי על יהודי שביקש ברכה עבור הילדים שנסעו לטיול, והודיע שבבדיקת המזוזות בבית ספרם נמצאו 17 מזוזות פסולות, ובאותו יום היה מספר התלמידים ההרוגים כמניין המזוזות - 17. למחרת עלה מניינם של ההרוגים ל-20 - ואז ממשיך הרבי לספר - כי ביקש לברר עוד פעם באותו בית ספר, ואכן התברר שנמצאו עוד ארבעה מזוזות שלא נבדקו ומתוכם מצאו שלוש מזוזות פסולות כמניין ההרוגים!...
בעקבות זאת הושמעו טענות כלפי הרבי, כאילו הצדיק חלילה את המקרה הנורא רח"ל. הרבי אף התייחס לכך בהמשילו את המזוזה ל"כובע של מתכת (קסדה) שחובשים החיילים בצבא. הרי במקרה שהאוייב ירה וחייל שלא חבש בשעת מעשה את הכובע מגן - נפצע, ברור שפציעתו באה בשל ירי האוייב, אך עם זאת, אם היה חובש את הכובע מגן, היה ניצל".
הרבי ביאר באריכות עד כמה המזוזה שומרת על הילדים[2].
כמו כן הרבי ביקש לעורר על בדיקת המזוזות וכשרותם בקשר עם ההתעוררות במבצע מזוזה: "עסקתי בלהט בענין מבצע מזוזה. דחפו אותי ולא נתנו לי מרגוע מלתבוע ולדבר על מזוזה, אני בעצמי לא יודע למה כו', ועכשיו ראו איך שכל מאורע הזה היה קשור במצות מזוזה."[3]
לקריאה נוספת
- דחפו אותי ולא נתנו לי מנוח, במדור 'חיי רבי' שבועון 'כפר חב"ד' גליון 1964, קרח תשפ"ב עמוד 32.