הכהן כמורה הוראה

לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן בית המקדש, היה קיים בית הדין של הכהנים^{[דרוש מקור]}.

בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל^{[דרוש מקור]}.

סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה^{[דרוש מקור]}. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום^{[דרוש מקור]}.

רקע

הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו - ופקד עליו ללמד ולהורות דרך השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות^{[דרוש מקור][מפני ש...]}.

בית דין של כהנים

בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יום של בית המקדש הייתה מנוהלת על ידי ועידה מיוחדת של כהנים^{[דרוש מקור]}.

במשנה, נקראה ועידה זו בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה^{[דרוש מקור]}. בנוסף לזהירות בית דין של הכהנים בעניין הפעילות היום יומית במקדש^{[דרוש מקור]}, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה^{[דרוש מקור]}, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה.

הוראת כהן משיח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מקורות בחומש

בפירושו לחומש, מעיר האבן עזרא על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים, כלל שעליו מעיד גם הספורנו. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.

הכהנים כדיינים במשפט העברי

בחומש גם מובאות מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים^{[דרוש מקור]}. בדין נגע הצרעת נתנה לכהנים הסמכות הבלעדית לקבוע בפועל את הטומאה והטהרה.

בעניין עגלה ערופה מציין הספורנו, שהכהנים נבחרו לאלה ש"על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בשל היותם בקיאים בתכונות בני העם, ואולי בחקירתם יימצא שופך דם הנקי.

מקורות בספרי נביאים וכתובים

בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה.

בספר התהלים ודברי הימים^{[דרוש מקור]} מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת בגדי צדק.

מקורות בתלמוד ודברי חז"ל

התלמוד בבלי בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים בני דעה עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה

בדברי חז"ל, תולים דעת הרחבה של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת תרומה ושאר מאכלי קודש. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם פנאי לעסוק בתורה, ויש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים.

בחלק הנסתר שבתורה

בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודש. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות, אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד.

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח לקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה.

בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו

בחסידות חב"ד

בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם.

האדמו"ר האמצעי האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש.

אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה.

גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה.

הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי.

מי הולך אל מי

מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה

לקריאה נוספת

• ספר תקנת השבים - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
• ספר מאיר עיני ישרים - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה תש"י (דף מז)
• ספר גבורת יצחק - ארצות הברית תשנ"ז (דף שפ"ז)