השבטים האבודים
עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם. עשרת השבטים הם: ראובן, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, מנשה, אפרים וחלק משבט לוי. העיסוק בגורל עשרת השבטים הוא עתיק יומין ואוניברסלי. במהלך השנים הועלו מספר השערות לגבי מקום המצאם ושיוך עמים וקבוצות אתניות כצאצאים של עשרת השבטים, אולם לא נמצאו לכך הוכחות ברורות.
תפוצות אפשריות של שבט מנשה
להלן רשימת קהילת צאצאי שבט מנשה, שטוענות ומייחסות עצמן או המיוחסות על ידי חוקרים מסוימים להיות צאצאי מנשה:
יהדות הודו - לשבט בני מנשה ולשבט בני ישראל בהודו ישנה מסורת רבת שנים על השתייכותם לעם ישראל ולעשרת השבטים. היו שניסו לשייכם לצאצאי השבטים: זבולון שהיו יורדי ים כמו היהודים שחיו בהודו, ואשר בשל העובדה שיהודי הודו עסקו בהפקת שמן זית, שמתקשר לזית שהיה סמלו של שבט אשר.
השומרונים טוענים כי הם צאצאי עשרת השבטים (לטענתם הם מצאצאי שבט לוי, שבט מנשה, ושבט אפרים שלא גלו מן הארץ במהלך גלות עשרת השבטים), אבל לפי המסורת היהודית הם צאצאי הכותים שהובאו לארץ על ידי מלך אשור. קיימת טענה נוספת כי השומרונים הם צאצאים של יהודים ואשורים שהתיישבו בחבל שומרון והתבוללו ביניהם.
האם עשרת השבטים עתידים לחזור
במשנה במסכת סנהדרין מובאת מחלוקת האם עתידים עשרת השבטים לשוב מן הגלות ולהתאחד עם שאר העם:
עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר 'וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה', מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים – דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: 'כיום הזה' – מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים שאפלה להן כך עתידה להאיר להם.
למרות זאת חלק מן הפרשנים סבורים שאף לרבי עקיבא אין הכוונה שלא ישובו לעולם אלא שרק בני אותו הדור שחטאו לא ישובו אך בניהם ובני בניהם ישובו מן הגלות, כראיה לכך הם מביאים את הנבואה בסוף ספר יחזקאל אודות החלוקה העתידית של ארץ ישראל, בחלוקה זו מוזכרים שלושה עשר חלקים גם בעבור עשרת השבטים.
ואכן הרמב"ם הרדב"ז ופרשנים נוספים סבורים שעשרת השבטים עתידים לחזור מגלותם.
דעת הרבי על העניין
בשנת תשנ"ג, אלי יונה שאל את הרבי במכתב בו תיאר את התעניינותו רבת השנים בשבטים האבודים, וביקש את ברכת הרבי לנסיעה למזרח אסיה. תוך זמן קצר קיבל תשובה מהרבי: "ברכה לנסיעה".
הרב אליהו אביחיל יו"ר אגודת עמישב שלח לרבי בשנת תשמ"ב את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת: "תשואות חן" [1]
התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו"נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל נדחי ישראל - קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם.
הרב אביחיל שלא היה שלם עם ההחלטה פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ. המענה שקיבל היה "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש".
הרבי הוסיף "ברכה להצלחה".
- ↑ הרבי העיר ש"בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, הרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל העניין, עניין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'."