אוהל אדמו"ר הזקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־03:02, 3 במאי 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (דף חדש: left|thumb|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש]] '''אוהל אדמו"ר הזקן''' הינו בעיר האדיט…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש

אוהל אדמו"ר הזקן הינו בעיר האדיטש.

כניסת כהנים לאוהל

על מקום משכן גופו הטהור של אדה"ז ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.

מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על פטפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.

אם כי המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.


השתטחות כהנים על הציון

המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.

הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו יש נוהגים להשתטח על קרבי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה.

מקורות

תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו'.