יעקב פנטלייב
הרב יעקב פנטלייב (תרל"ט – תש"ו) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שוחט ובודק ורב באורול ובטשקנט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ט לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שברוסיה. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב[1], למד אז בחברותא עם רבי שניאור זלמן גרליק[2].
נישא בשנת תרנ"ז עם חנה פרידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' אברהם נחום וילנסקי). באותה שנה קיבל סמיכה לרבנות. שימש כשוחט ובודק.
היה נוהג לנסוע כל שנה לליובאוויטש. היה חבר באגודת התמימים ברוסיה.
בשנת תרס"ה עבר בהוראת אדמו"ר הרש"ב לעיר אורול, שם שימש כשוחט, מוהל ובעל תוקע. כמו כן התעסק בפדיון שבויים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא דאג לצרכי אדמו"ר הרש"ב במהלך נסיעתו לרוסטוב, כאשר הגיע לאורול[3]. בשנת תרע"ז כאשר עלו הקומוניסטים לשלטון, נסגר בית הכנסת שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב מניין בביתו.
בשנת תרצ"ה בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח למוסקבה, אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו לטשקנט. בטשקנט שימש כמוהל למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.
בשנת תש"א ברח יחד עם משפחתו בשל ההמלחמה לטשקנט, שם המשיך לשמש כשוחט. נפטר בכ"ט סיוון תש"ו.
כאשר הזכיר בהזדמנות הרב יעקב ליפסקר את שמו של רבי יעקב לפני הרבי, אמר הרבי ש"כדי לקראותו ר' יעקב".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב דובער פלטיאל
- בנו, ר' חיים דוב בער פנטלייב
- בנו, ר' גדליה בנימין פנטלייב
- בנו, ר' גרשון פנטלייב
- בתו, מרת בתיה
- בתו, מרת גולדה, רעיית ר' לייבע
- בתו, מרת סאשע, רעיית ר' געצעל וילנסקי
- בתו, מרת חנה רילע
- בתו, מרת דבורה, רעיית ר' מאיר צבי סטמבלר
- בתו, מרת ציפא עלקא, רעיית ר' מנחם מענדל מסקליק
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אחים חסידים" - לדמותם של האחים החסידים ר' יעקב פנטלייב ור' דובער פלטיאל, תשורה משפחת פלטיאל, ב' ניסן תש"ע
הערות שוליים
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 403.
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 232.
- ↑ 'בתוך הגולה' עמוד 96.