נפש בהמית
נפש הבהמית הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי. בלשון חז"ל יצר הרע. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות מארבע יסודות רעים שבה. המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי מקורה מקליפת נוגה והיא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם הטוב עם הרע. לנפש זו עשרה כוחות כנגד עשר ספירות, במקביל וכנגד עשרה כוחות של הנפש האלוקית. עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י הצדיקים. עם הנפש קיימות נפש אלוקית ונפש טבעית - שכלית.
יסודותיה
התניא בפרק הראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. וכידוע שהיא מכונה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות.
המידות הרעות נמשכות מהיסודות:
- יסוד האש - כעס וגאווה - מסביר התניא שכמו שאש רוצה להגיע למעלה כל הזמן ככה הכעס נובע מזה שהאדם מרגיש שפגעו בכבודו וכדומה ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובן מאליו.
- יסוד המים - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
- יסוד הרוח - הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים - מהסיבה שרוח זה דבר חולף ולא ממשי. אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.
- יסוד העפר - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.
מרכיביה
אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מקליפה נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע[1]. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא משלוש קליפות הטמאות.
כינויים
משכא דחויא הינה כינוי בתורת הקבלה לגוף הנמשך מכך נפש הבהמית הנקראת חויא.[2].