פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה (מיוונית: תורת הנפש), הוא תחום במדע החוקר את המניעים הנפשיים שמאחורי ההתנהגות האנושית, החוויה הפרטית של האנשים, וההשפעות ההדיות בין בני אנוש.

כיום כוללת הפסיכולוגיה מלבד המחקר הפילוסופי תחומים רבים, אשר בחלקם גם מציעים נקיטת פעולות לשיפור התפקודים ולהטבת החוויה האנושית.

היסטוריה

אצל חכמי אומות העולם, הראשונים שעסקו בהרחבה בתורת הנפש, היו חכמי היוונים בעת העתיקה, דוגמת סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בתקופה זו ובמאות השנים שלאחר מכן, נחשבה הפסיכולוגיה כתחום בתוך הפילוסופיה, עם הגדרות מופשטות ועקרוניות: האם להגדיר את הנפש כישות אחת, או שמא באדם פועלות שלוש נפשות (השכלית, הטבעית והחיונית), וכדומה.

רק במאות השנים האחרונות, הפכה הפסיכולוגיה לדיסציפלינה רפואית העומדת בפני עצמה, ומשלבת את המחקר הפילוסופי עם השלכות מעשיות עם מכלול ההתייחסות הנוגעות לתרופות, תרגולות ואימון אישי, המושתת על יסודות הפסיכולוגיה.

בין השיטות השונות בפסיכולוגיה ישנם: סטרוקטורליזם (פסיכולוגיה פיזיולוגית ניסויית, חקר התנהגות), פסיכואנליזה (טיפול בחלק הלא מודע של הנפש), ביהביוריזם (פסיכולוגיה התנהגותית) קוגניטיביזם (השפעת תפיסת הפרט את המציגות), פסיכולוגיה ביולוגית, ועוד.

בין תחומי המחקר בהם עוסקים הפסיכולוגים: חישה ותפיסה, תודעה, תהליכי למידה, זיכרון, שפה וחשיבה, אינטלגנציה, פסיכולוגיה התפתחותית, רגשות ומוטיבציה, פסיכולוגיה חברתית, אישיות, פסיכופתולוגיה (הפרעות נפשיות), וטיפול פסיכאטרי.

הפיסכולוגים המשתמשים בתוצאות המחקר על מנת לפתור ולשפר את החיים האנושיים, מחולקים לסיווגים שונים, בהם: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה ארגונית, נוירופסיכולוגיה (תפקודי המוח), פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה רפואית ופסיכולוגיה מחקרית.

אף שהפסיכולוגיה תופסת כיום מקום חשוב בלימודים האוניברסיטאיים והמדעיים, לאורך השנים קמו מתנגדים שונים שערערו על הכללתה בתחומי המדע, זאת משום שבשונה מתחומי מדע אחרים, עקרונות יסודיים רבים בפסיכולוגיה אינם יכולים להימדד באופן אמפירי ובשל כך רבות מהתיאוריות אינן ניתנות להפרכה וזהו מדע 'מעורפל'.

פסיכולוגיה יהודית

אף שניתן למצוא בדברי חז"ל ציטטות רבות העוסקות בנפש האדם, ואף בדורות מאוחרים יותר ישנם התייחסויות מגדולי ישראל לעקרונות שונים המקבילים לעקרונות בהם עוסקת הפסיכולוגיה המודרנית, העיסוק בנושאים אלו היה כחלק ממכלול רחב יותר, ולא עיסוק ממוקד בתורת הנפש.

רק בעשורים האחרונים, עם התפשטות הפסיכולוגיה המערבית המודרנית והשפעתה, החלו הוגים שונים לעסוק במציאת מקבילות שונות מאוצר הספרים היהודי, ולייסד שיטות שלימות של לימוד ויישום פסיכולוגיה המושתתת על עקרונות יסוד מתוך מאמרי חז"ל וההגות היהודית לאורך הדורות.

רבים רואים בתורת החסידות את תשובת המשקל לפסיכולוגיה המודרנית, כאשר היא מתייחסת לא רק לרובד המעשי-טכני של קיום המצוות, אלא מעניקה משקל רב גם לתחום הנפש, החיבור והשמחה בקיום המצוות ובעבודת השם. עם זאת, רבים מסתייגים מההתייחסות הזו לחסידות, כאשר עצם הגישה לחסידות בצורה כזו מעמעם את הקדושה האלוקית הנשגבה הטמונה בתורה זו, ומביא ליחס של חולין.

בין המכונים שהוקמו לאורך השנים לעיסוק בפסיכולוגיה יהודית: מרכז רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית (ירושלים), סדנת אנוש - מכון תורני להדרכה רוחנית (ירושלים), פסיכולוגיה ביהדות (תל אביב), תורת החיים - בית הספר להעצמה אישית ולהכשרת מטפלים (יד בנימין), בית הספר לתורת הנפש, משיבת נפש - הכשרה למכוונות רוחניות, וצמאה - בית ספר להתפתחות אישית ולימוד NLP יהודי.

בין הדמויות הבולטות העוסקים בתחום זה ניתן למנות את פרופסור מרדכי רוטנברג, ד"ר אברהם טברסקי, הרב יחיאל יעקובסון, , הרב זאב חיים ליפשיץ והראל חצרוני.

בין חסידי חב"ד העוסקים בתחום תורת הנפש, ניתן לציין את הרב יצחק גינזבורג, הרב יצחק ערד, ד"ר יחיאל הררי, הרב אלתר בן ציון מצגר, ר' מרדכי גרינבוים ועוד.

יחס הרבי לפסיכולוגיה

הרבי הסתייג במספר הזדמנויות משיטתו של זיגמונד פרויד, ואף ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: "פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו".

לאחר השואה, העניק הרבי עידוד קריטי לפסיכיאטר הוינאי-יהודי ויקטור פרנקל. ממציא שיטת ה'לוגותרפיה', עידוד אשר בזכותו המשיך בפיתוח שיטתו עד שזכה להכרה מהממסד האקדמאי.

הרבי עצמו הזכיר את שיטתו של ד"ר פרנקל במכתב מיוחד אשר לצערו שיטתו של ד"ר פרנקל לא קיבלה את המקום הראוי לה, זאת לצד התייחסויות נוספות מהן עולה כי הרבי צידד באופן כללי בשיטתו של פרנקל, לעומת זו של פרויד.

בשנים מאוחרות יותר, הפנה הרבי מטופלים רבים לפרופסור ראובן פוירשטיין שזכה לקשר קרוב עם הרבי, והעיד על עצמו אשר ההנחיות השונות שקיבל מהרבי "סייעו לי מאוד לגבש את הכיוון שהלכתי בו בעתיד".

הרבי עצמו עודד אישים מסויימים לעסוק בלימודי פסיכולוגיה, וככלל, שלח מעת לעת אנשים להיוועץ בפסיכולוגים, אך הדגיש את החובה להתייעץ דווקא עם פסיכולוג ירא שמים.

באופן פרטי, הרבי הצביע על הקווים המשיקים בין שיטת הפסיכואנליזה וגילוי תורת החסידות, שכאשר אדם יודע את הסיבה הרוחנית שהביאה אותו למצב זה, הרי 'ידיעת המחלה' היא עצמה כבר חלק מהתרופה, אך לצד זאת התבטא ש"כל חיטוט בנפש האדם פנימה, אינו מביא ברכה".

הרבי הסתייג במפורש מכל שיטה "המונעת מאדם שימוש חופשי של בחירתו ושם אותו תחת שליטת אדם נוסף, ולו לזמן קצר", פרט למקרים של פיקוח נפש, ובשל כך דחה על הסף שימוש בהפינוזה.

בתחומים משיקים דוגמת פאראפסיכולוגיה, סיינטולוגיה, תלפטיה וריפוי מיסטי, הרבי התבטא כי אף שהתורה מכירה בכך שישנם כוחות כאלו ואפשר לפעול באמצעותם (שלא מצד הקדושה), יהודים צריכים לקבל את החיות שלהם ישירות מהקב"ה, ולא להשתמש בדרכים עוקפות, ואף התייחס באופן פומבי להימנעות משימוש במדיטציה טרנסצדנטלית.

לקריאה נוספת

• עצות בנפשי, לקט עצות והדרכות מהרבי בנוגע לעולם הפסיכולוגיה ואתגרים נפשיים שונים
• בריאות הגוף המוח והרוח, ליקוט מהוראות הרבי בנושאי רפואה, הרב שלום בער ווינברג בהוצאת ועד שיחות באנגלית
• רפואה שלימה, עצות והדרכות של הרבי, בנושא רפואה, ובריאות הנפש, מערכת ופרצת
• הרב מיכי יוספי תורת הנפש - חסידות מגלה את הטוב שבאדם, שבועון בית משיח גיליון 997
• יחזקאל סופר, עקרונות החינוך היהודי מול הפסיכולוגיה המודרנית, בתוך 'החינוך היהודי סוד ויסוד קיומנו', עמוד 65
• דובי ברוד, מטפל ירא שמים, שבועון כפר חב"ד גליון 1923

ראו גם

• רפואה

קישורים חיצוניים

• מה ההבדל בין חסידות לפסיכולוגיה?
• מגדלים פורחים ואמיתות מדעיות - באתר ,  כ"ז באייר ה'תשס"ח
• ר' מיכאל בוקצ'ין, פסיכולוגיה דת ואמונה, הסבר יהודי חסידי על שיטת הCBT, אתר חב"ד בישראל
• ד"ר יחיאל הררי, פסיכולוגיה יהודית – האם יש דבר כזה?, אתר חב"ד בישראל
• הרב יוסף שמחה גינזבורג, טיפול נפשי לאור ההלכה