יצחק הוטנר

הגאון רבי יצחק הוטנער זצ"ל ראש ישיבת חיים ברלין, ובעל הפחד יצחק.

עם האדמו"ר הריי"צ

הוא עמד בקשר רצוף עם האדמו"ר הריי"צ על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי.

הקשר בינו לרבי התמיד לאחר מינויו, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת מיהו יהודי ונסיעת האוניות הישראליות בשבת.

בביקור אצל הרבי

בספר שיחות קודש מובא בנוגע לביקורו של רבי יצחק אצל הרבי כדי לנחמו על פטירת אמו הרבנית הצדקנית: רבי יצחק בא לביקור ניחום אבלים, ושאל אותו הרבי בענין מה שאומרים ואמרו אמן בקדיש. רבי יצחק התרגש מאוד ומרוב פחד ואימה ענה: אין אומר ואין דברים, אח"כ כשיצא ־ יצא כשפניו אל הרבי (ופני קדשו של הרבי היו אז נוראים - המעתיק).

מכתביו לרבי

רבי יצחק שלח לרבי שני מכתבים, על אודות מבצע תפילין שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה שמצוות צריכות כוונה, ובפרט במצוות תפילין בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות ציצית וסוכה, על כן מה בצע בהנחת תפילין ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו.

הרבי השיב לרבי יצחק במכתב כי אם אתה חושש לחששות אלו, אם כן לא שבקת חיי לכל בריה, שהרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיום והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא מצוות תפילין, די בכך.

הרבי דואג לשלומו

רבי יצחק, היה עוסק רבות בתורת המהר"ל מפראג.

בשנת תש"ל טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור בארה"ק עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס ע"י מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הגר"י הוטנר ומשפחתו.

בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום ח"י אלול – יום הולדתו של בעל התניא ויום פטירתו של המהר"ל, נשא הרבי דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין ספר התניא לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י זצ"ל, וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר זצ"ל) – "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי בהתוועדות שבת כי תבא, ח"י אלול תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. התקבלה והתקיימה עתירתו של הרבי וזכות המהר"ל עמדה למי שזכה לעסוק כל כך בתורתו, ולכל הנלווים עליו.

קישורים חיצונים

הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי