אתרוג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתרוג קלבריה

אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות.

אתרוג מורכב

עץ אתרוגים

אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.

במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].

טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול[4]:

  • מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון[5], או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה[6].
  • מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה[7].
  • מפני שנעשתה בו עבירה - איסור כלאים[8].

הרבי כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים[9].

שיטת רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך שלו[10]: "אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה".

אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר[11]) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה[12], לפחות בחלק מאופני ההרכבה[13]. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה[14].

אדמו"ר הצמח צדק מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים[15], אך מסקנתו היא לאסור את המורכב[16].

מנהגי חב"ד

הרבי עם ארבעת המינים
ערך מורחב – אתרוג קלבריה

מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מקלבריה, שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים[17].

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות[18], אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.
  2. שו"ת הרמ"א, סימן קכו.
  3. ראה שו"ת הרמ"א, סימן קיז. שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה-קלו.
  4. דיון בטעמי האוסרים, ראה בשו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד.
  5. ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.
  6. שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.
  7. שו"ת מהר"ם אלשיך שם.
  8. לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.
  9. אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד.
  10. סימן תקמח, סעיף לא.
  11. כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.
  12. שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.
  13. ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.
  14. ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.
  15. בשו"ת צמח צדק שם.
  16. בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו אדמו"ר הרש"ב (אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב) והרבי מלך המשיח שליט"א (אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד).
  17. גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".
  18. ראה בערך ארבעת המינים.
  19. ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.