תשרי - TISHREI (חוברת)

תשרי - TISHREI, היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי המרכז לעניני חינוך לקראת ראש השנה תש"ה כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת עזר בפורמט כיס לילדי ישראל המבארת את הרקע התורני למועדים החלים בחודשים תשרי, ומפרטת את המצוות הדינים והמנהגים של חגי חודש תשרי.

אודות החוברת

חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות שנדפסו לקראת כל אחד מהמועדים בחצי שנה שקדמה להוצאת החוברת, לקראת חג הפסח, לקראת חג השבועות, ולקראת בין המיצרים ותשעה באב, כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים על ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים.

בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובפיקוחו האישי והמדוקדק של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, מופקד הרב ניסן מינדל.

כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.

על פי הדיווח בקובץ ליובאוויטש, החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה, בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום לצרפתית.

כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.

בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספרה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת קידוש ותפלות שיצאה לאור במקביל.

חוברת זו היוותה וככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.

תוכן החוברת

החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה.

בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר, ועוד.

בין השאר, כיון שקהל היעד של החוברת הוא ילדים מכלל הזרמים והחוגים ביהדות ארצות הברית, מופיעים בחוברת מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד.

החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של תקיעת שופר והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג התשליך.

החלק הבא של החוברת, עוסק בהכנות של ערב יום הכיפורים, ברכת הבנים, תפילת יזכור, ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים.

החלק האחרון בחוברת עוסק בחג הסוכות, מצוות הסוכה ודיני ארבעת המינים והנענועים שעושים בהם, הושענות, וההקפות בשמחת תורה.

אצל הרבי

על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת תשליך בגן הבוטני (Botanical Gardens) לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת.

קישורים חיצוניים

• מנחם מענדל גרינפלד , פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64