סמרקנד
סמרקנד הינה העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השנייה נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. ולאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות.
שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות[1].
הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[2].
הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[3]..
בימי השואה
בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד[4].
הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות
לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב)[דרושה הבהרה].
אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
בשנות הכ', ר' מענדל פוטרפאס התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות[5].
עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)
| ערך מורחב – תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד) |
חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב חיים נאה{{הערה{תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.
בשנת תרפ"ו נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום[6].
בתקופת השואה, בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.
רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית)
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
- הרב דוד אוקונוב
- הרב יעקב בורושנסקי
- הרב מרדכי גולדשמיד
- הרב שלום דובער גורליק
- הרב פייוויש גנקין
- הרב חיים וואלאוויק
- הרב דובער וילנקין
- הרב אברהם זלצמן
- הרב החזן חיים דובער זלצמן
- הרב הלל זלצמן
- הרב רפאל חודידייטוב
- הרב בערקע חן
- הרב אליהו לוין הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
- הרב זלמן מרדכי לוין
- הרב צבי הירש לרנר
- הרב אברהם לבקיבקר
- הרב אליעזר מישולובין
- הרב דוד דב מישולובין
- הרב חיים אליהו מישולובין
- הרב מיכאל מישולובין
- הרב יצחק מישולובין
- הרב אשר אריה מקובצקי
- הרב יעקב נוטיק
- הרב משה ניסילעוויטש
- הרב מענדל פוטרפס
- ר' יעקב פיל
- הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר
- הרב חזקיהו קייקוב - רב העיר
רבני חב"ד בסמרקנד
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
- הרב חיים נאה
- הרב חזקיהו קייקוב
- הרב אליהו לוין
- הרב עמנואל שמעונוב - שליח ורב העיר בשנות הנ'.
שלוחי הרבי לסמרקנד
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב עמנואל שמעונוב וחיזקו את היהדות במקום.
כיום אין שליח בסמרקנד
לקריאה נוספת
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תשמ"ט.
- נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, תשמ"ד.
- הלל זלצמן, סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים, תשע"ג.