שלום מזרחי שרעבי
רבי שלום מזרחי שרעבי[1](הרש"ש מכונה גם אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ[2] וכן מכונה בוצינא קדישא[3]; ה'תס"ג[4] - י' בשבט תקל"ז[5]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים[6].
תולדות חיים
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב[7][8] שבתימן ביום השישי בשבת[9]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים[10].
בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"[11] ובין תלמידיו היו החיד"א[12], הרב יום טוב אלגאזי[13], רבי חיים די לה רוזה[14], ור' אברהם גרשון אשכנזי[15]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[16]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[17].
רבותינו נשיאינו וסידור הרש"ש
אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[18].
כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה[19][20].
הרבי הרש"ב מפנה אל ספרו נהר שלום במאמר ד"ה אלה הדברים תער"ג שבהמשך בשעה שהקדימו תער"ב
מספריו
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- הגדה של פסח באר יצחק
- אמת ושלום
- נהר שלום (מוזכר במאמרי הרבי הרש"ב [21] ובהערותיו לסידור "תורה אור" [22]. ובמאמרי ושיחות הרבי [23] וכן באגרות קודשו [24] בכמה מקומות).
- חסדי דוד
- ועוד כתבים
משפחתו
נשא לאשה את חנה[25].
- בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
- בתו רבקה.
הנצחתו בארץ ישראל
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום[26], אהבת שלום[27], נהר שלום[28], ישיבת השלום[29], החיים והשלום.[30]
תפילתו
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם[31]. הרש"ש חיבר תפילה חשובה ובה מבקש שלא ייצא מירושלים ושלא ייצא מארץ ישראל לחו"ל, ומנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהיא עת רצון. בתפילה הוא מבטא את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה וברוב חיבה. כמו כן נהגו רבים לומר תפילה זו בכותל המערבי.
נוסח מצבתו
נטמן בירושלים בהר הזיתים.[32] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[33] איש אלוהים קדוש הוא,[34] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[35] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[36] לפ"ג[37]
לקריאה נוספת
- צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, [38].
- הרש"ש הקדוש מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [39].
קישורים חיצוניים
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי
- ↑ מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"
- ↑ לפי נוסח מציבתו
- ↑ או ה'ת"פ.
- ↑ או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
- ↑ שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש
- ↑ (או בצנעא)
- ↑ שם אמו לא ידוע
- ↑ מובא בתולדותיו
- ↑ כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים
- ↑ קיים צילום של שטר התקשרות
- ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
- ↑ המכונה מהרי"ט אלגאזי
- ↑ מחבר ספר תורת חכם
- ↑ יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
- ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
- ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.
- ↑ דבר זה תועד בסרטון וידיאו
- ↑ עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו"ר מתולדות אהרן: "האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א: מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז"ל?! כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם כן – עבור מי נדפס סידור השל"ה וסידור הרש"ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה"כתב"; הציווי להדפיס הי' בשביל "כולי עלמא"". ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן, חלק או"ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: "העירני הרה"ח וכו' הרמ"ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר"ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון". בהוספה לליקוטי מנהגים (סה"מ תש"ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: "וכן משמע בסידור הר"ש שרעבי".
- ↑ המשך תער"ב, ח"א עמ' שלה.
- ↑ הערות לסדור תורה אור ושערי תפילה – תרמ"ז-ט, נדפסו בסידור תורה אור, ובשו"ת תורת שלום או"ח סימן ד.
- ↑ למשל: סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קצג, הערה 13. לקו"ש ח"ג עמ' 956, הערה 13. לקו"ש חט"ז עמ' 484, הערה 21.
- ↑ אג"ק ח"ג עמ' רנח. ח"ז עמ' עד. חכ"ב עמ' נט.
- ↑ יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל
- ↑ בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
- ↑ בראשות ר' יעקב משה הלל
- ↑ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
- ↑ בראשות ר' דוד שלום בצרי
- ↑ בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי מרדכי עטייה
- ↑ לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט
- ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
- ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
- ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
- ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
- ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
- ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.
- ↑ ירושלים תשכ"ט
- ↑ ראש העין תשמ"ח