גר הינו גוי שקיבל עליו להכנס תחת כנפי השכינה לדת ה'.

הגר נחשב כטפל לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר, ולכן יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו".[1]

נפשו

למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[2] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי".[3]

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
  2. ^ יבמות.
  3. ^ הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.