נחום הלל פינסקי
הרב נחום הלל פינסקי (תרנ"ח-תשי"ג) היה עסקן חסידי, שניהל מפעל ברוסיה והעסיק עשרות חסידים כשהוא מאפשר להם במסירות נפש להימנע מחילול שבת.
תולדות חיים
נולד בעיירה אזאריץ' בשנת תרנ"ח לאביו הרב חיים ישראל פינסקי ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.
בין השנים תרע"ה-תרע"ח למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול מענדל פינסקי, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע חסידות מאת אדמו"ר הרש"ב. בשל כך אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה[2] סלוצקי.
בשנת תרצ"ו ייסד יחד עם ר' בן ציון שמטוב בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת[3].
בחודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' יואל כגן (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש[4].
בזמן מלחמת העולם השניה נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב בטשקנט, שם נפטר בי"ז אלול תשי"ג.
משפחתו
- אחיו, מענדל פינסקי, נפטר בשנת תר"ס באופן טראגי, כאשר טבע מנפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לשמוע מאמר חסידות של הרבי הרש"ב.
- אחיו, נטע פינסקי הי"ד נהרג בחרסון בשנת תרע"ט.
- בנו, ר' זלמן נטע פינסקי
- בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
- בתו מרת זלדה, רעיית ר' משה קצנלבויגן
- בנו, ר' חיים ישראל פינסקי
- בתו, מרת לאה פולנר
