זריזות

זריזות היא מידה נפשית השייכת למידות הטובות שבנפש, והיא מהמעלות הגדולות שבעבודת השם.

הזריזות במקורות

כבר בדברי שלמה המלך דוחק הוא בעצל לקחת מוסר מהנמלהתבנית:הערה משלי ו, ו..

חז"ל הפליגו במעלת הזריזות, החל מאברהם אבינו ששיבחו אותו על כך שהזדרז לקיים רצון בוראו, ומה שעמד לבניו אינו עצם העמידה בנסיונות שהציב לו השם, אלא דווקא שעשה זאת בזריזות, דבר המבטא את העובדה שלא עשה זאת מצד ההכרח, אלא מתוך חיבור שלם לרצון השם^[1], וכן ניסחו זאת בלשון המשנה^[2]: "הוי . . קל כנשר ורץ כצבי . . לעשות רצון אביך שבשמים".

בלשון חז"ל, קשורה הזריזות עם הזהירות^[3], כפי שניתן לראות ממקומות רבים בהן נקטו בלשון "כהנים זריזים הם", שזהירים בעבודתם ועושים זאת בדיוק, בחריצות ובזריזות, ולכן אין לחוש לפסול בעבודתם^[4]^[5].

ענין זה נפסק אף להלכה, כפי הכלל "לעולם יקדים אדם לדבר מצווה" ו"זריזים מקדמים למצוות"^[6], עד שלעיתים על האדם להקדים ולקיים את המצווה מוקדם יותר, גם על חשבון קיומה בצורה מהודרת יותר לאחר זמן^[7].

גם בספרי המוסר העלו על נס את חשיבותה של הזריזות^[8].

בתורת החסידות

בשם הבעל שם טוב מקובל, ש"אצל חסידים, זריזות במתינות - היא מצווה דאורייתא"^[9].

אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא^[10], שהאדם מוכרח לנהוג בזריזות במלחמת היצר, ובלעדיה ינוצח בקלות, כיון שלא ניתן לנצחו בעצלות וכבדות, כי אם בזריזות, הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו.

כפי שהרבי מביא בלוח היום יום, הזריזות היא אחת משבע התכונות בעבודת ה', שלמד רבי זושא מאניפולי מגנב^[11].

אדמו"ר הריי"צ מדריך באחד ממכתביו, שכדי לשרש את מידת ההתרשלות מוכרח האדם להגביר את המידה ההפכית - ולהיות זריז בכל ענייניו, כאשר היסוד למידת הזריזות היא בקבלת עול^[12], ותולה במידת הזריזות מתוך שמחה את ההצלחה בלימוד^[13].

בקרב חסידים היה שגור הפתגם: "הפיקח - עושה מייד, הטיפש - דוחה למחר"^[14].

כאשר שאלו את הרבי בנוגע לרכישת מידת הזריזות, הציע הרבי ללמוד את שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר שהתוכן שלו יחדור בתודעת האדם שהקב"ה 'מלוא כל הארץ כבודו' כפשוטו ממש, יתבונן בדברים המופיעים בפתיחת השולחן ערוך, שהוא עומד לפני מלך גדול, וכל פעם שיצטרך לעורר בעצמו את מידת הזריזות, יתבונן בכך שוהנה השם ניצב עליו, וזה יוסיף אצלו במידת הזריזות^[15].

הרבי מפליא במידת הזריזות, גם כאשר היא אינה נצרכת עבור דבר מסויים, אלא עומדת בפני עצמה^[16].

עם זאת, רבותינו נשיאינו שללו על הסף את החיפזון והמהירות, וכפי שדרש אדמו"ר הזקן על הפסוק 'ואבדתם מהרה', שצריך לאבד את ה'מהרה', ולהתקדם בעבודת השם בסדר והדרגה^[17] (מתאים ללשון הבעל שם טוב, "זריזות במתינות").

ראו גם

קישורים חיצוניים

[www.aspaklaria.info/007_ZAYIN/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA.htm לקט מקורות במעלת הזריזות], אתר אספקלריה
יהודה לייב נחמנסון, [or-breslev.co.il/lessons/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E/ זריזות במתינות], השילוב הנכון בין זריזות ומתינות

הערות שוליים

↑ חולין טז, א. על פי המבואר באגרת הקודש - סימן כ"א.
↑ אבות ה, כ, הובא גם להלכה.
↑ אך אינן דבר אחד, כפי שניתן לראות מלשון חז"ל בעבודה זרה כ, ב: "אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות". וראו בשל"ה שער האותיות אות ז' ביאור החילוק ביניהם: "זהיר נקרא הנזהר בשעת מעשה, וזריז - קודם מעשה. כי זריזין מקדימין. ושניהם שייכין הן בסוד מרע והן בעשה טוב.
↑ ראו לדוגמא שבת כ, א. קיד, ב. פסחים נט, ב. סה, א. ביצה יח, א. בבא בתרא צ, א. חולין קכג, ב. זבחים לה, א.
↑ ראו גם בתוספות עירובין צו א‏, שנשים אינן 'זריזות' להיזהר במצוות תפילין לשמור עליהן מגוף נקי.
↑ [din.org.il/2021/10/22/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA/ פירוט והרחבה מה נכלל בגדר של 'זריזים מקדימים למצוות], באתר 'דין'.
↑ ראו [din.org.il/2021/01/22/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99/ מה עדיף לקיים את המצווה בזריזות או לקיים אותה בהידור?], אתר 'דין'.
↑ ראו אורחות צדיקים שער הזריזות: "ואתה צריך לדעת, כי מידת הזריזות היא תחילה לכל המידות". מסילת ישרים ו, ו-כה: "ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח".
↑ [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/205.htm כתר שם טוב הוספות רה. מספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 52.
↑ פרק כו.
↑ לוח היום יום ג באייר.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שצד.
↑ חלק י' עמוד כז.
↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 117.
↑ אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלו.
↑ דבר הנלמד מכך שחז"ל מפליאים את זריזותם של בני ישראל שהביאו בתוך יומיים בלבד עד כל הדרוש למלאכת המשכן אף שלקח עוד יותר מחודשיים עד לסיום מלאכת המשכן, ועוד חצי שנה עד להקמתו. אגרות קודש חלק ב' עמוד קפה.
↑ ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד 59. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקכג, ועוד.

[1] חולין טז, א. על פי המבואר באגרת הקודש - סימן כ"א.

[2] אבות ה, כ, הובא גם להלכה.

[3] אך אינן דבר אחד, כפי שניתן לראות מלשון חז"ל בעבודה זרה כ, ב: "אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות". וראו בשל"ה שער האותיות אות ז' ביאור החילוק ביניהם: "זהיר נקרא הנזהר בשעת מעשה, וזריז - קודם מעשה. כי זריזין מקדימין. ושניהם שייכין הן בסוד מרע והן בעשה טוב.

[4] ראו לדוגמא שבת כ, א. קיד, ב. פסחים נט, ב. סה, א. ביצה יח, א. בבא בתרא צ, א. חולין קכג, ב. זבחים לה, א.

[5] ראו גם בתוספות עירובין צו א‏, שנשים אינן 'זריזות' להיזהר במצוות תפילין לשמור עליהן מגוף נקי.

[6] [din.org.il/2021/10/22/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA/ פירוט והרחבה מה נכלל בגדר של 'זריזים מקדימים למצוות], באתר 'דין'.

[7] ראו [din.org.il/2021/01/22/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99/ מה עדיף לקיים את המצווה בזריזות או לקיים אותה בהידור?], אתר 'דין'.

[8] ראו אורחות צדיקים שער הזריזות: "ואתה צריך לדעת, כי מידת הזריזות היא תחילה לכל המידות". מסילת ישרים ו, ו-כה: "ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח".

[9] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/205.htm כתר שם טוב הוספות רה. מספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 52.

[10] פרק כו.

[11] לוח היום יום ג באייר.

[12] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שצד.

[13] חלק י' עמוד כז.

[14] ספר השיחות תש"ב עמוד 117.

[15] אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלו.

[16] דבר הנלמד מכך שחז"ל מפליאים את זריזותם של בני ישראל שהביאו בתוך יומיים בלבד עד כל הדרוש למלאכת המשכן אף שלקח עוד יותר מחודשיים עד לסיום מלאכת המשכן, ועוד חצי שנה עד להקמתו. אגרות קודש חלק ב' עמוד קפה.

[17] ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד 59. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקכג, ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]