דבר מלכות בא
| " | מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי – לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפנ"ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא הי' בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'); משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ, אלא אדרבה – נוספת שלימות נעלית יותר [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב", להיותו למעלה מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאתי תצא". | " |
– אות י"ג | ||
דבר מלכות בא הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ו' שבט תשנ"ב.
בשיחה הסביר הרבי שהשלימות של הגאולה היא שהגילויים יתלבשו בגוף, שלימות שהתבצעה לראשונה על ידי בואו של משה רבינו לפרעה (המסמל את הגילוי אלוקות באופן הכי נעלה).
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה
הרבי הסביר בשיחה שהסיבה שבגללה משה רבינו סירב ללכת אל פרעה ולמסור לו את הוראת הקב"ה "שלח את עמי", הייתה מכיוון שגופו הגשמי של משה רבינו לא היה כלי לקבל את הגילויים שהיו בפרעה[1], ולכן הוא היה זקוק לכך שהקב"ה (שהוא למעלה מכל ההגבלות) יבוא איתו בעצמו.
הרבי הוסיף שה"בא אל פרעה" הוא הקדמה ותחילת הגאולה, וזאת מכיוון ששלימות גאולת מצרים הוא מתן תורה שבו עם ישראל בגופם הגשמי קיבל את הגילויים הנעלים, ודבר זה נעשה קודם על ידי משה רבינו על ידי בואו לפרעה, ומשם עבר לכל בני ישראל. הרבי בשיחה אמר שהוראה מכך היא שהעבודה צריכה להיות מצד אחד באופן של גילויים, אך מצד שני באופן של התלבשות בגוף.
הרבי ציין בשיחה שבדורו של אדמו"ר הריי"צ היה הסתלקות[2] מכיוון שהעולם לא יכל לקבל את הגילויים, וזאת בנוסף לכך שהיה אצלו חיסרון בדיבור, בדוגמת משה רבינו שהיה "כבד פה וכבד לשון". התיקון לחיסרון בדיבור של אדמו"ר הרי"צ נעשה על ידי לימוד והפצת תורתו על ידי החסידים בדור שלאחריו, בדוגמת אהרן שדיבר במקום משה. בדורנו מכיוון שהוא דור ראשון לגאולה, והעולם כבר כלי לקבל את הגילויים, לא יתרחש הסתלקות של נשיא הדור.
בעקבות השיחה
לאחר ג' תמוז תשנ"ד שימשה השיחה לחסידים רבים כמקור לאמונה בנצחיות חייו של הרבי[3].
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- דבר מלכות בא עם ביאורים בהוצאת את"ה המרכזי - 770
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ על פי המובא בזוהר הקדוש (פרשת בא, ל"ד, א) ש"פרעה" מסמל את הגילוי אלוקות הכי נעלה, באופן של "אתפריעו" (ללא סדר)
- ↑ בי' שבט תש"י
- ↑ מהו החידוש של דורנו? מתוך קובץ חי וקיים, באתר
.