אהרן חזן
הרב אהרן חזן נולד בשנת תרע"ב, בקרסנוסטב שבוואהלין לאביו הרב מרדכי חזן, שכיהן כרב העיירה.
ילדותו
רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו.
במשך כמה שנים ישב בבית ולמד תורה עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כ"כ על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר.
מאוחר יותר, בחורף תרפ"ח הצטרף ל'ישיבה קטנה' שהקימו חסידי חב"ד בקרסנוסטב. בראש הישיבה עמד הגאון החסיד הרב חיים שאול ברוק, לימים ראש ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב ואחר-כך בראשון לציון. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה.
ייסוד החדרים בטשנקט
בתחילת קיץ תש"ד, ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד "חדר" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה חדרים במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' משה נתן גורליק, איש חב"ד; ר' זלמן לייב אסטולין, נכה מלחמה, לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטכסטיל; ר' אשר זעליג לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג השבועות ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' חיים בנימין ברוד את התפקיד על עצמו.
ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם.
ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ברוסיה הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים".
ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד אלול תש"ו, כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו בטשקנט.
בארץ ישראל
בשנת תשכ"ו עלה הרב חזן לארץ ישראל עם כל משפחתו.
ספרו "נגד הזרם" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי.
בשנת תשס"ח, כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור ספר "המאבק והנצחון" - בו תיאר את מאבקו האישי, כאחד מחסידי חב"ד מעבר למסך הברזל, בשלטונות הסובייטים.
בחודש מנחם אב תשס"ח נסתלק לבית עולמו.
משפחתו
בנו הרב שלום יעקב חזן