גימטריא
| ערכי האותיות בגימטריה | |
| אות | ערך |
|---|---|
| א | 1 |
| ב | 2 |
| ג | 3 |
| ד | 4 |
| ה | 5 |
| ו | 6 |
| ז | 7 |
| ח | 8 |
| ט | 9 |
| י | 10 |
| כ | 20 |
| ל | 30 |
| מ | 40 |
| נ | 50 |
| ס | 60 |
| ע | 70 |
| פ | 80 |
| צ | 90 |
| ק | 100 |
| ר | 200 |
| ש | 300 |
| ת | 400 |
| ת"ק או ך | 500 |
| ת"ר או ם | 600 |
| ת"ש או ן | 700 |
| ת"ת או ף | 800 |
| תת"ק או ץ | 900 |
| תת"ר או א' | 1000 |
גימטריא הוא ערכו המספרי של אות או תיבה בלשון הקודש. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז שפרד"ס התורה, ואחד מסוגי הנוטריקון בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה.
מקורה ומהותה של הגימטריא
דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.
לפעמים הגימטריא של מילה מסויימת מכוונת כנגד מילה מסויימת בתוספת השורש של כל אות, שהוא שוה למספר 1 (כמאמר הבעל שם טוב שהאות א' מלובשת בכל אותיות הא"ב), ואז מונים את הגימטריא של המילה בחשבון מספר האותיות. לעומת מזאת לפעמים מונים את המילה עם השורש שלה שכולל את כל האותיות ואז החשבון של הגימטריא הוא כנגד המילה "עם הכולל" כלומר עם מספר גימטריא בודד.
כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות.
מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות', אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן[1]: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות[2].
אדמו"ר הריי"צ מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר[3].
גימטריא קטנה
אופן החישוב של גימטריא קטנה הוא החישוב המספרי של כל אות כפי שהיא בגימטריא הרגילה אך ללא המספרים, כך שגם האותיות הבאות לאחר י' השווי המספרי שלהם הוא 1-9 בלבד.
אחד השימושים הנפוצים ביותר לחישוב גימטריא זו הוא בנוגע לתיבת 'אמת', שבגימטריא קטנה הערך המספרי של הוא 9 (א - 1, מ - 4, ת - 4), זאת בשונה מאופן החישוב בגימטריא רגילה בה הערך המספרי של המילה הוא 441.
גימטריא של הניקוד
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.
השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6[4], כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד סגול שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד קמץ שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16.
גימטריאות ידועות
שם אלהי"ם בגימטריא "הטבע".
שם ע"ב הוא בגימטריא חסד. שם זה כפול 3 הוא בגימטריא גבורה.
שם ב"ן הוא בגימטריא בהמה (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה זרע אדם וזרע בהמה).
770 הוא גימטריא של "פרצת", וכן "בית משיח" (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס "בית רבינו שבבבל").
בחסידות
בחסידות מוסבר שמבין החלקים השייכים לשער ה'רמז' שבפרד"ס התורה, הגימטריא היא הבחינה האחרונה והתחתונה ביותר, שאינה יכולה ללמד על קשר בין 2 מושגים שיש להם ערך מספרי זהה, אלא רק לאחרי שיש תוכן בין משמעות המילים, ניתן למצוא לכך רמז גם במספר הגימטריא, כאשר הערך השווה שלהם מצביע על כך שבשורש של המילים יש את אותו מספר כוחות, רק שבסדר ההשתלשלות ירדו ממדרגה למדרגה מיעוט אחרי מיעוט עד שהקשר שנותר ביניהם הוא רק הערך המספרי השווה שלהם[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 'ספר הגאולה' בתחילתו.
- ↑ ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.
- ↑ ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.
- ↑ שער היחוד והאמונה סוף פרק ז. לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה ג' לפרשת תצוה.