קידוש לבנה
קידוש לבנה הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, החל משבעה ימים אחרי המולד, ועד למילויה של הלבנה. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".
תוכן עניינים
השתלשלות המנהג
כאשר קיבלו ישראל את התורה, היו מוקפים בענני הכבוד, ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון[1].
בפרקי דרבי אליעזר[2] מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.
בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה בחידושה אומר "ברוך מחדש חודשים"..."[3], "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"[4].
כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים[5] והראשונים[6].
עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש[7].
במסכת סופרים מופיע[8] שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.
וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה[9].
לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"[10], היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.
בתורת החסידות[11]
עניינם הרוחני של קידוש החודש וברכת הלבנה הוא העלאה (קידוש) והמשכה (ברכה) - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):
המציאות הגשמית שאנו רואים (שהלבנה המקבלת את האור מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של השמש והירח: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"[12]. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"[13], כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת המלכות.
ומאחר ונשמת האדם השתלשלה מהספירות העליונות[14], גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה[15]) היא השמש שבו, וכח הדיבור הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים[16](מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, מהכח אל הפועל), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם (שכל ורגש) ומשפיע אותם לזולת.
והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו - ודוקא הפסקה זו (שכח הדיבור מתבטל לכח החכמה) מאפשר לו להתרכז, ועד שהוא מצליח לסדר לעצמו את הדברים ו"להורידם" לדיבור לזולת. ועל פי הנ"ל יובן עניינו של ראש חודש וברכת הלבנה, כדלקמן:
- ראש חודש
בראש חודש עולה ספירת המלכות לקבל את האור האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף[17]), ומכיון שהיא מתבטלת אז לחלוטין מתבטא הדבר גם בכך שהלבנה הגשמית נמצאת ופניה לשמש, והיא רק מקבלת את אור השמש (ושום דבר מזה לא מגיע אלינו, ולכן אינה נראית). ואם כי בכללות שורש הדיבור הוא בחכמה[18] בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה למלכות היא באמצעות שבע המידות שבחכמה (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'[19], ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה – עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.
- ברכת הלבנה
עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"[20], זרע בירך ה'[21]) ו"עשיתי לי בריכת מים"[22] (ומטעם זה גם נקרא המפרק המחבר את השוק לירך בשם "ברך" – כי עניינו לקפל את הרגל בשביל להוריד את הגוף למטה, וכן ידוע הלשון "מבריך את הגמלים" – מרביץ אותם, מושיב אותם).
והיינו, אחרי שה"לבנה" (מלכות דאצילות) קבלה בשלימות את "עומק השכל" האלוקי, את ההמשכה החדשה – כעת יכולים בני ישראל להמשיך גילוי אלוקות חדש זה בעולם - לקבל פני שכינה.
מנהגי קידוש לבנה
- על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד[23].
- את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות[24], והרבי נהג לעמוד כך עד סיום כל הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד).
- יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה[25].
- בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן[26].
רמזים וסגולות בקידוש לבנה
- אמירת 'דוד מלך ישראל חי וקים' שהוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819[27].
- ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים[28].
קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה
בשיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נח בשנת תשנ"ב אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"
ובפרטיות יותר: לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"
אצל הרבי
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים[29].
באור ליום שלישי ט"ו סיון תשכ"א קידש הרבי את הלבנהעל אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן[30], ואמר אז "אני סומך על החתם סופר". [31].
לקריאה נוספת
- הרב שלמה יצחק פראנק, סדר קידוש לבנה, עכו, תשס"א
- הרב חיים קיז'נר, סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח
חשוון תשע"ה - הרב מרדכי מנשה לאופר, הסגולה בקידוש הלבנה, שבועון התקשרות
קישורים חיצוניים
- הרבי בקידוש לבנה
- הרבי בקידוש לבנה
- קידוש לבנה: כל מה שרציתם לדעת על המצווה המיוחדת שניתן לקיים פעם בחודש באתר בית חב"ד
- דעת הרבי בנושא קידוש לבנה גליון החייל עמ' 3 - תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
- הרב שלום דובער וולף, להורדה: משמעות קידוש הלבנה בזמננו
- הרב גדליה אבערלנאדער, קידוש לבנה בליל י"ד שהוא ליל י"ד או במוצאי שבת שהוא ט"ו, הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 53
הערות שוליים
- ↑ רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.
- ↑ פרק נ"א.
- ↑ ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.
- ↑ סנהדרין מב, א.
- ↑ סידור רב עמרם גאון.
- ↑ רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".
- ↑ רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.
- ↑ פרק י"ט הלכה י'.
- ↑ מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.
- ↑ רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.
- ↑ על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.
- ↑ לקוטי תורה פקודי ג' ד'.
- ↑ אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ד
- ↑ "כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" (שער היחוד והאמונה - פרק ח')
- ↑ אגרת הקודש איהו וחיוהי שבתניא
- ↑ תניא פרק ל"ה בהגה.
- ↑ כידוע בעניין אבא יסד ברתא.
- ↑ המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני - י"ב תמוז תשל"ח.
- ↑ מוריד את ענף הגפן וטומנו בקרקע להצמיח גפן חדשה (משנה כלאים ז' א').
- ↑ (ישעיה ס"א ט') על שם שהנשמות ממשיכות את שם ה' מההעלם אל הגילוי (אוה"ת ואתחנן מו).
- ↑ (קהלת ה' ו') – ונקראת "בריכה" על שם שהמים יורדים ומתאספים בה.
- ↑ על פי ביאור אדמו"ר הזקן בתורה אור פרשת יתרו, רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה.
- ↑ שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.
- ↑ כף החיים אות כ"ח.
- ↑ מגן אברהם תכו סק"א.
- ↑ שערי אפרים, בשם המהרש"א.
- ↑ טעמי המנהגים.
- ↑ תורת מנחם חלק ד' עמוד קס.
- ↑ הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.
- ↑ [ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].
