שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)
המונח "שלום דובער קיבמן" מפנה לכאן. לערך העוסק בהאחיין, שמש בית הכנסת 770, ראו שלום דובער קיבמן (קראון הייטס).
הרב שלום דובער קיבמן (ג' חשון תרפ"א-כ' ניסן תשס"ז) היה בעל שמועה ובעל קורא מראשוני המתיישבים ומנכבדי כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בג' חשון תרפ"א בעיירה ויעטקא לאביו החסיד ר' דוד קיובמן (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא.
היה מהראשונים שנקראו על שם אדמו"ר הרש"ב.
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר בהומיל.
על אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר[1].
בגיל 14 למד בישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב[2], ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' אברהם זעליג גנזבורג, לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי.
בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק,
בזמן מלחמת העולם השניה נמלטה משפחתו מהבית לסמרקנד.
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' מענדל דייטש עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה.
עם סיום מלחמת העולם השניה, כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר בפוקינג עלה לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד שם שימש כעוזר מלמד.
רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.
בפי חסידים מקובל בשם ר' מענדל פוטרפס שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו.
נודע כבעל שמועה וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה בעל קורא שדייק בקריאתו.
הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים.
המשפיע ר' זלמן גופין שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו בד' ניסן תשנ"ט ונטמנה בהר הזיתים.
נפטר בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, כ' ניסן (ערב שביעי של פסח) תשס"ז.
נטמן בבית העלמין הר הזיתים, בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.
משפחתו
- בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' יצחק רודרמן
- בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית