פרשת תזריע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־03:51, 21 באפריל 2023 מאת אליהו ב. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בספר ויקרא (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם פרשת מצורע.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשת זו ממשיכה התורה ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות צו ושמיני מסופר על המינוי של אהרן הכהן ובניו לכהנים במשכן.

  • ראשון - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות ברית מילה, בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך הטהרה שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע בצרעת, שהינה מחלה רוחנית הפוגעת בעור.
  • שני - התורה ממשיכה את ההלכות של הצרעת, וכעת מובאים מקרים שונים של צרעת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, פרשת מצורע) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת בבגדים וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.
  • שלישי - מקרה של צרעת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.
  • רביעי - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.
  • חמישי - צרעת שהופיעה בראש או בזקן, המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.
  • שישי - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. רש"י מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין יהודים על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
  • שביעי - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.

באור החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינה של פרשת תזריע היא שגם כאשר נמצאים במצב של 'אישה' ['אישה כי תזריע'] היינו שנמשכה מן האיש [כלשון הפסוק 'לזאת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת'], שהיא כנסת ישראל הנמשכת מן הקב"ה - כלומר גם האדם קשור ומיוחד בקב"ה, יש להתמקד ב-'תזריע', היינו מלשון זריעה, ועניינה של זריעה הוא דווקא באדמה ובהכנעת הנפש הבהמית, ואין להסתפק במעמד ה-'אישה', שהוא פנימי בלבד, אלא גם בחיצוניות.

גם בעיית נגע הצרעת בכללה, היא אינה בעיה פנימית, שכן המצורע בפנימיותו דבק בה', אלא שבחיצוניותו הוא מדבר לשון הרע, וגם הנגע הוא רק בחיצוניותו, ב-'עור בשרו', וזאת אשר חסר לו ה-'תזריע'[1].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. זה נראה בעוד פרטים רבים בפרשה, ואכמ"ל