שיחה:יידיש
שם הערך לא צריך להיות אידית? -- נכתב ע"י ll ששכח לחתום את שמו.
- עקרונית אתה צודק. אבל כל העולם לא נוהג לקרוא לשפה בשם כך. באם יצטרפו אליך חב"דפדים נוספים, אשנה. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:42, 1 ביוני 2010 (UTC)
- "אידית" זה מוזר. נהוג לקרוא לערך בשם "אידיש". לא דיינו שאנו מדברים בעברית, אלא אפילו שם השפה היהודית צ"ל בעברית? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 22:49, 1 ביוני 2010 (UTC)
- א"כ צריך לקרוא לזה "יידיש". אין כזה דבר "אידיש", זה עיוות והלחם של עברידיש. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 05:15, 2 ביוני 2010 (UTC)
- נראה כי-יש להחיל ע"ז את דבריו של עמיתי בשיחה:שי"ת. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
- בהחלט. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 10:37, 11 ביוני 2010 (UTC)
- נראה כי-יש להחיל ע"ז את דבריו של עמיתי בשיחה:שי"ת. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
- א"כ צריך לקרוא לזה "יידיש". אין כזה דבר "אידיש", זה עיוות והלחם של עברידיש. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 05:15, 2 ביוני 2010 (UTC)
קרדיט
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 18:35, 21 במאי 2013 (UTC)
שפת היידיש
אני חושב שבשנים האחרונות אפילו בחורים חסידיים לא כל כך יודעים אידיש כמו שצריך. לא ניתן לתאר את גודל מעלת לימוד שפת היידיש. מה דעתכם על מיזם לשיפור הענין יוסף בן מלמד 🖋️ - שיחה, 20:54, ד' באדר ב', ה'תשפ"ב 20:54, 7 במרץ 2022 (UTC)
- בפרט שזה השפה שבה הרבי דיבר את כל השיחות והמאמרים וכ"ו --דוד קורצוג - שיחה, 20:59, ד' באדר ב', ה'תשפ"ב 20:59, 7 במרץ 2022 (UTC)
בהחלט יוסף בן מלמד 🖋️ - שיחה, 02:38, ח' באדר ב', ה'תשפ"ב 02:38, 11 במרץ 2022 (UTC)
ב
שני דברים: א. אכן, יש ישובות שבהם לימוד היידיש מקבל תאוצה - לוד,לוד ששם יש כזה עניין, ללמוד דווקא מחלקים א-ט, ט"ו-כ"ט.
ב. מופיע בערך הסיבה לכך שכ"ק אדמו"ר הי' אומר .... באידיש - בירור הניצוצות. אך זו שפה שנוצרה ע"י יהודים?
ב"ה, מצאתי מקןר בתו"מ.
--שפי"ץקייט - שיחה, 08:11, י"ד באייר, ה'תשפ"ב 08:11, 15 במאי 2022 (UTC)
אידיש דוקא
לכאורה צ"ל דוקא אידיש ולא יידיש, כפי שהרבי מסביר (בכמה שיחות 'מוגה', ודורשי רשומות ודאי יזכרו המקור) שכשמובא הר"ת "בל"א" (לדוגמא, בסידור קודם הזימון "רבותיי מיר וועלן בענטשן") יש לפרשם 'בלשון אידיש' (ולא 'בלשון אשכנז' או 'בלשון אחרת'). וכן בליקוטי שיחות בכל מקום יהודי נקרא "איד" (ולא 'ייד'), ועל שם כך נקראת הרי השפה.