רש"י

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציור מפורסם המיוחס לרש"י

רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

תולדות חיים

בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי, ולאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי עם שני ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.

בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו[1].

לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, יהודים באיזור הריין, וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י, נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה, נחסך שביל הדמים, אבל לא האימה.

בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).

בית מדרשו של רשי בוורמיזא

משפחתו

לרש"י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י, ר"ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.

שמו

שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

פירושו על הש"ס

שיטתו של רש"י בפירושו על התלמוד בבלי היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה[2]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התבטאויות רבותינו נשיאינו על פירושו

אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[3]

הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][4].

שיטת רש"י בתורתו של הרבי

ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה

לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'[5].

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"[6].

הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה

הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב שמואל יהודה ויינפלד, מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב שאר ישוב הכהן שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו), הרב חיים שלום סגל שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י", ועוד רבים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.
  2. אגרות קודש חלק ב עמוד רמב.
  3. היום יום, כ"ט שבט.
  4. התוועדויות תשמ"ה ח"א
  5. התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.
  6. התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 241. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 34. שיחות קודש תשכ"ז עמוד 494. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד. וראה יד מלאכי כללים א-ב.
משובים קודמים
משוב על הערך