ידבר שלום (ספר)
הספר ידבר שלום המכיל ב' כרכים נכתב על ידי הרב שלום דובער הלוי וולפא ויצא לאור בחודש ניסן תשמ"ז (ח"א) ובשנת תנש"א (ח"ב).
שתי חוברות תדפיס מחלק ב' נדפסו במהלך שנת תשמ"ח: קונטרס בסוגית 'רודף ובא במחתרת' (טבת) וקונטרס בסוגית 'ובערת הרע מקרבך' (ניסן).
על הספר ותדפיסיו נתנו את הסכמותיהם הרב משה פיינשטיין, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה הלברשטאם והרב יצחק יעקב וייס מהעדה החרדית, הרב מרדכי אליהו, הרב אהרן סולובייצ'יק, הרב מנשה קליין, הרב פינחס הירשפרונג, הרב אפרים אליעזר יאלעס, הרב שמחה אלברג, הרב ישראל יצחק פיקארסקי, הרב ישראל גרוסמן, הרב יחזקאל ראטה, הרב משה שטרן והרב דוד ליפשיץ.
הספר נכתב גם בקשר לתקנת הרבי בלימוד ספר היד החזקה להרמב"ם.
תוכנו
הספר עוסק בחידושים פילפולים וביאורים בכל חלקי הרמב"ם, הן בספר הי"ד החזקה והן בסוגיות הש"ס. במקומות רבים בספר משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.
התייחסות הרבי
טרם ההוצאה לאור של חלק א' כתב הרבי לרב וולפא שאם ישמיט מהספר את כל החלק דרגשי הנפש שלו והביטויים הקשים יתייעץ ברבני חב"ד וימסור את ההחלטה אודות ההוצאה לאור אליהם ועל אחריותם. הרבי הסביר שלולי זאת הספר יכריח את תלמידי ישיבתו (בהווה או בעבר) של מחבר ה'אבי עזרי' (ואת המתפרנסים על ידה) - ואפילו מ'הפוסחים על שני הסעיפים' - לעמוד לימין הנ"ל ולתקוף את הפוגעים בכבודו ו(על פי הנהגתם בעבר) יכללו במלחמה זו גם מלחמה בהפצת המעיינות ולימודם. חסרון נוסף שייצא, אם לא יושמטו רגשי הנפש והביטויים הקשים שייצא, שהספר עצמו יספק תשובה למי שיווכח בקושיה ב'אבי עזרי' שמופיעה בספר - שזו קושיה הבאה מקינתור ומרצון להלחם אישית במחבר[1].
כשהיו שביקשו מהמחבר להסיר את הסכמתם מהספר מסיבות פוליטיות נשאל על כך הרבי ע"י המזכיר בנימין קליין בעת שהסיע את הרבי במכונית והרבי השיבו שאם יש להם תשובות על הקושיות המוצגות בספר הם מוזמנים לפרסמם[2].
בחלוקת דולרים של ד' אייר תשמ"ז כשעבר הרב וולפא נתן לו הרבי דולר נוסף עבור ספרו שהדפיס לאחרונה ("וידבר שלום"), ואחרי לכתו קרא לו שוב הרבי ונתן לו עוד דולר עבור חלק ב' שיוציא לאור[3].
בהתוועדות ט"ו שבט תשמ"ח דיבר הרבי אודות אלו שאינם מדפיסים חידושי תורה של עצמם ותמורת זאת פועלים כדי שיהודי אחר לא ידפיס את חידושיו ומשתמשים ב'ידיים ידי עשיו' ובשימוש בתארי זלזול לשם מניעת הדפסתם ומכירתם, ומכך שבזה הם מתעסקים מוכח שאין להם מה לענות ולהשיב לגופם של דברים. מהקשר הדברים ועיתויים הובן שכוונת הרבי היא לספר זה של הרב וולפא שאף נכח באוהה תקופה ובאותה התוועדות ב-770.
בחודש שבט תש"נ כתב הרב וולפא לרבי שיש לו כתבים מוכנים לחלק ב' של הספר אבל אין לו מנוחת הנפש להכינם לדפוס ועל כך נענה: "כבר ניתן לו מזמן רב וכמו שנאמר מאויבי ד(חב"ד) תחכמני - שאין להם מנוחה וק"ל"[4].
הוצאת הספר עוררה רעש גדול בקרב הציבור החרדי בארץ הקודש.
שמו
שם הספר ידבר שלום ניתן מכמה סיבות[5]:
- על שם המחבר הרב שלום דובער וולפא.
- כי כל ענינו של הספר להרבות שלום בעולם (שהרי זה מחלוקת לשם שמים).