אברהם שיינס
הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס, הי' מגאוני שקלאוו.
נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי המתנגדים.
ר' אברהם עצמו הי' מתנגד חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בשקלובתבנית:הערת שוליים.
על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."תבנית:הערת שוליים.
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהי' מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות.תבנית:הערת שוליים. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה תבנית:הערת שוליים, אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידותפ בשופי וסיפור לו סיפורים רביםתבנית:הערת שוליים
פעם אחת הגיע אדמו"ר הזקן לקאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע הלילה על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו.
בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריותבנית:הערת שוליים, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.
הם ישבו עליו שבעה, ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיקתבנית:הערת שוליים, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דו"ד נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעסתבנית:הערת שוליים, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק תבנית:הערת שוליים.
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ורבינו הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל נ"ע, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו:
- הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם הי' אומרר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' וא"כ כש"כ כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי ע"פ דין. וא"כ למה לי למנוע אותך ואתה תעבור ח"ו על ציווי שלי ע"כ הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' בגדא טבאתבנית:הערת שוליים
ר' אברהם הי' נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז הי' מקרבו ביותר, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.
הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעירתבנית:הערת שוליים.
ר' אברהם התחתן מחדש עם אשה אחרת והולידה לו בנים, כולם למדנים גדוליםתבנית:הערת שוליים.
גם לאחר הפטירה המשיך לנסוע לאדמוה"ז.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטראשלע, ולאחר פטירתו עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת.[1]
לקריאה נוספת
- בית רבי נט. א.
- גדולי התורה שבדור
הערות שוליים
- ^ תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה בשו"ת צמח צדק רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם כאן.