סאם סאפאזשניק

סאם סאפאזשניק (בתרגום מיידיש: 'אני בעצמי סנדלר') הוא ביטוי, מתוך סיפור חסידי, המקובל בחסידות חב"ד המבטא את ההתקשרות והקבלת-על באופן מוחלט כלפי הרבי.

מקור הביטוי

בפארבריינגען (התוועדות חסידית) בשבת קודש פרשת בראשית תשמ"ב, סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!.. וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".

בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי סיפור זה בשם אדמו"ר הריי"צ. הסיפור אכן מובא ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, בשיחה מתרח"צ, בשם החסיד המפורסם הרשב"ץ. אך בשיחת י"ב תמוז תשי"ג הסיפור מסופר בשם החסיד ר' בערע וואלף.

הוראה ולימוד מהסיפור

בשיחת שבת קודש, פרשת שלח תשי"א, ביאר הרבי את המסר מהסיפור, שעל חסיד לא להיות 'עצמאי': "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ("ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...), ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר ("דורכטאָן") כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי. – על כגון-דא אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר9 הביטוי "סאַם סאַפּאָזשניק" (הוא עצמו סנדלר)... ודוגמתו בהנמשל – זה שחושב שגם הוא יכול לברר כל דבר בעצמו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי.".