קדמות השכל

קדמות השכל הוא ראשית ומקור התגלות השכל, ובעולמות הוא 'השורש דהשתלשלות'.

הביטוי 'קדמות' מבטא את העובדה שהוא ראשון שאין לפניו מאומה, כי כל הכוחות שלפניו אינם מציאות לעצמם, ואילו בקדמות השכל מתחילה ההתגלות של מציאות נפרדת.

על אף עליונותה של בחינה זו, הנקראת גם 'פנימיות החכמה' ו'אבא' והיא ראשית התהוות ספירת החכמה שממנה התהוו ונמשכו כל הספירות וכל העולמות, בסופו של דבר גם היא בחינת מציאות לעצמה, שמחוץ לנפש, זאת בשונה מהרצון שאינו מציאות לעצמו כלל ורק ביטוי להטיית הנפש.

כח זה, הוא גם שורש הכח שמחלק את הסברא באותיות הדיבור, והוא המקור דשכל הגלוי, וכאשר ממשיכים את בחינת קדמות השכל, פועל הדבר בירור בשכל מכל סיג ופסולת, והמשכת קדמות השכל נעשית על ידי הוצאת השכל בדיבור, כי נעוץ סופן בתחילתן, ואכן רואים בפועל שכאשר אדם מוציא בפיו את הסברא השכלית, היא נעשית יותר ברורה ובהירה אצלו, וזהו על ידי שמוציאים את הדבר שכל בקול רם דווקא, ולא בלחישה וכיוצא בזה.

דרגא זו היא נעלית יותר מבחינת חכמה סתימאה שהיא בחינת שכל הנעלם, שהוא אור פנימי, ואילו קדמות השכל הוא בחינת 'אווירא' שהוא בחינת מקיף, ובמקומות אחרים מובא בחסידות שהוא בחי' 'מקיף קטן' שמקיף לאור פנימי, ואילו הרצון (הנקרא בשם גלגלתא) הוא בחינת 'מקיף גדול'.