שלום עליכם

איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם'(צייר: יחיאל אופנר)

כאשר שני יהודים נפגשים, נוהג אחד לברך את השני ב"שלום עליכם", והלה עונה לו ב"עליכם השלום".

נוסח הברכה

הנוסח הנהוג בחב"ד, אותו קבע האדמו"ר הזקן בנוסח הקידוש לבנה ובפיוט "שלום עליכם" שבליל שבת, הוא לומר "שלום עליכם" בלשון רבים.

זאת, כפי שנכתב בכתבי האריז"ל, ולא כפי שהובא בטור ובשולחן ערוך, בלשון יחיד.

הרבי מבאר את טעם הדבר: לפי שיחד עם כל יהודי (ירא שמים), הולכים שני מלאכים.

ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), "שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו", אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים.

אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כשמתפלל או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות אהבת ישראל, כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים ממצוה זו, ואליהם אומר בלשון רבים.

תוכן הברכה

ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות בגשמיות וברוחניות. מכיון שהכלי המחזיק את הברכה, וכשמדגישים את זה בדיבור זה נותן כח חזק יתר.

הרבי מסביר למה היהודי עונה הפוך ממה ששואלו הראשון ("שלום עליכם" ו"עליכם שלום"), כי ענין אמירת הברכה הוא להשכין שלום בין שני האנשים. וכך הראשון שואל את השני "שלום עליכם" - כלומר, המסכים אתה שישרה השלום ביננו? והשני עונה לו "עליכם השלום" - כלומר, אני רוצה שלום אך לא רק כי ביקשת, אלא גם מצד עצמי אני רוצה.

במילים של החסידות: כשהראשון שואל זהו מלמעלה למטה, שהשלום שוכן ב"עליכם" - שני היהודים. וכשהשני עונה זה מלמטה למעלה, שמצד עצמם ממשיכים את השלום.

אופן אמירת הברכה

האדמו"ר הריי"צ מתאר את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: "האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית."

...[אך כיום] "ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום"."

בקידוש לבנה

בברכת קידוש לבנה נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום".

הרבי מסביר, שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של זעיר אנפין (משפיע) במלכות (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם הגשמיות המוגבלת. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל).

ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם:

1. התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של מלמעלה למטה.
2. התקשרות המקבל למשפיע באופן של מלמטה למעלה.
3. החיבור של שני הבחינות יחד.

בביאת המשיח

במדרש מובא שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.

בשיחת ש"פ במדבר תנש"א אמר הרבי:

"וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו, ועוד והוא העיקר – מיד."

פיוט שלום עליכם

שלום עליכם הוא פיוט המושר לפני קידוש של ליל שבת.

בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מבית הכנסת, מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום.

ראו גם

• ניגון שלום עליכם