החבריא קדישא
המונח "חבריא קדישא" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצה מבני העיר העוסקים בגמילות חסד של אמת - קבורה וטהרה של הנפטרים, ראו חברא קדישא.
החבריא קדישא היו קבוצה נבחרת מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, גדולי עולם גאונים בתורה ובחסידות, שהפיצו את תורת החסידות בכל האזורים של רוסיה הלבנה והמדינות הסמוכות לה[1].
הבעל שם טוב, וכן ממשיך דרכו המגיד ממעזריטש העניקו יחס מיוחד לחבריא קדישא, כשהיו סעודות ותורות שנאמרו במיוחד לתלמידים אלו והם קיבלו משימות שונות, בשונה משאר העם שרק הסתופף בצילו של הבעל שם טוב ונהנה מאורו.
מחבורה זו התפצלו ענפי החסידות בדור השלישי ואילך, כשבתקופה זו כבר השתנה אופן ההנהגה, כשהאדמו"רים הנהיגו את חסידיהם לבדם, והתבטל הסדר של החבריא קדישא.
מקורו של הביטוי הוא מספר הזוהר, המשתמש בו ככינוי לחבורת התנאים שלמדו סתרי תורה בצוותא יחד עם רבי שמעון בר יוחאי ומנו כעשרה תלמידים[2], ופירוש הביטוי מארמית הוא 'החבורה הקדושה'.
היסטוריה
| ערך מורחב – מחנה הנסתרים |
בתקופה שקדמה להתגלותו של הבעל שם טוב, התקיימה במשך קרוב למאה שנה 'חבורת הצדיקים הנסתרים', שעסקו יחד בפנימיות התורה ועבודת השם, כשאחד מתוכם שימש כמנהיג-חבר, דוגמת רבי אדם בעל שם רבי יואל בעל שם, וכו'.
במסורת החסידים מסופר[3] שכאשר היתה צריכה נשמתו של הבעל שם טוב לרדת לעולם, לא התרצתה, ורק אחרי שהבטיחו לה משמים שיהיו עמה נשמותיהם של החבריא קדישא שיסייעו לה, "שישים גיבורים סביב לה", הסכימה לרדת, ובשנת תנ"ח נולד לאביו רבי אליעזר, שהיה בעצמו מחבורת הצדיקים הנסתרים.
הבעל שם טוב התייתם מאביו בגיל 5 ובגיל 14 הצטרף בעצמו למחנה הצדיקים הנסתרים, בשנת תע"ב, וכעבור 4 שנים בהיותו בגיל 18 בלבד התמנה כראש מחנה הנסתרים. כאשר הצטרף הבעל שם טוב לחבריא קדישא, החל לחדש אופן עבודה מיוחד של שימת דגש על אהבת ישראל וקירוב היהודים הפשוטים.
הבעל שם טוב הנהיג את החבריא קדישא במשך עשרים ושש שנה[4], והעניק להם באתערותא דלעילא בדרך מתנה את הכח להנחיל את אור התורה ועבודת החסידות לדורותיהם[5], וכן הקנה להם חיות פנימי בלימוד התורה וקיום המצוות, שכל מה שעושים יהיה מתוך הרגש פנימי ושיאחזו באמת באופן העבודה הזה[6].
בתחילת תקופת הנהגתו של הבעל שם טוב את החבריא קדישא, היה להם קשה לקבל את ההנהגה שלו, וזאת מכיון שרצו להחדיר זאת בעצמם ולהתעצם עם דרך עבודה זו[7].
מעלתם היתה עצומה, עד שבדורנו אין אפילו מי שיבין מהי מדרגה זו[8].
אף שהבעל שם טוב קירב את המוני העם וגילה כלפיהם חיבה מיוחדת, שמר עם זאת על מעמדם של החבריא קדישא ונהג להקדיש זמנים מיוחדים בהם נועד עמם בלבד.
כך לדוגמא, בסעודות השבת, בשתיים מהסעודות היה רשות לכל האורחים לסעוד עם הבעל שם טוב, אך סעודה אחת היתה מיוחדת רק לתלמידים החבריא קדישא, ולאורחים לא היתה רשות להיכנס, ואפילו לא לעמוד מרחוק, ובדרך כלל היתה הסעודה המיוחדת לחבריא קדישא הסעודה השניה.
אופן הישיבה של החבריא קדישא אצל הבעל שם טוב היה באופן מסודר כשלכל אחד מהתלמידים היה את המקום הקבוע שלו[9].
על אף מעלתם הגדולה של תלמידי החבריא קדישא, מהם התפשטו ענפי החסידות הכללית, רבותינו נשיאינו העידו פעמים רבות, שדווקא תורת חב"ד כפי שלימד אדמו"ר הזקן "היא היא תורת הבעל שם טוב"[10], ובמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לחסידות חב"ד, שעל ידה דווקא נעשה עיקר העניין של "יפוצו מעיינותיך (של הבעל שם טוב) חוצה"[11].
רשימת תלמידיו
לבעל שם טוב היו שישים תלמידים, אך לא כולם ידועים לנו בשמותיהם. מתוכם ידועים לנו[12]:
- ממשיך דרכו המגיד ממזריטש
- רבי צבי הירש (בן הבעל שם טוב)
- רבי יעקב יוסף מפולנאה
- רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
- רבי חיים הכהן רפפורט
- רבי זאב וולף קיצס
- רבי חיים מקראסנא
- רבי נחמן מהורדנקא
- רבי אריה לייב משפולי
- רבי מנחם מענדל מויטבסק
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל
- רבי פנחס מקוריץ
- רבי שמואל מקמינקא
- רבי אברהם אבא מקריבוש
- רבי דוד לייקס
- רבי לייב שרה'ס
- רבי יהודה לייב מפיסטין
- רבי זלמן מלוצק
- רבי אברהם מפודולסק
- רבי מנחם מענדל מפרימשלן
- רבי ליבער מברדיטשוב
- רבי אריה לייב מקוריץ
- רבי ברוך (אב אדמו"ר הזקן)
- רבי דוד פורקיס
- רבי דוד מניקולייב
- רבי יוסף יואל מסטפן
- רבי יחיאל מקובלי
- רבי צבי סופר
- רבי דוד מסטפין
- רבי יהודה לייב מפולנאה
- רבי יעקב קופיל חסיד
- רבי יצחק מדרוהוביץ'
- רבי ישראל חריף מסטנוב
- רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן
- רבי נחמן מקוסוב
- רבי מאיר מרגליות
- רבי משה שוהם
- רבי שמריה מוורחובקה
בתקופת המגיד
החל משנת ת"ק החלו חלק מתלמידי הבעל שם טוב מהחבריא קדישא לעלות לארץ ישראל, מהם שעלו בהשפעתו ובעזרתו, בהם גיסו רבי גרשון מקיטוב רבי נחמן מהורודנקה, ועוד.
בזמן המגיד, הוכפל מספר התלמידים של החבריא קדישא, ועמד על 120 תלמידים, ואופן ההנהגה היה דומה למה שהיה נהוג בתקופת הבעל שם טוב, אם כי בשונה ממנו נהג המגיד להישאר באופן קבוע בחברת החבריא קדישא ומיעט בנסיעות[13].
לאחר הסתלקותו של המגיד ממעזריטש בשנת תקל"ג, רבים מתלמידיו עלו לארץ הקודש, בראשם רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק שעלו בשנת תקל"ו, כשהתלמידים שנותרו באירופה חילקו ביניהם את ההנהגה וכל אחד קיבל חלק מסויים בו ישפיע ויפיץ את תורת החסידות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בצלאל לנדוי, ליכודם של תלמידי הבעל שם טוב, אתר דעת
הערות שוליים
- ↑ היום יום ג' כסלו: "מההפרש בין הנהגת הבעל שם טוב להנהגת המגיד, כי הבעש"ט היה עסוק בנסיעות שונות, והמגיד ישב בביתו. עוד זאת: בימי נשיאות המגיד, כבר היה מפורסם ענין החסידות גם במרחקים, על ידי נסיעות החבריא קדישא".
- ↑ רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא.
- ↑ נתיב מצוותיך, דרך התורה שביל א אות יג. כך מסופר גם שפעם בשעה שהאריך הבעל שם טוב בתפילתו החליטו בני החבורה לצאת לסעוד את ליבם ומייד לחזור, אך כשחזרו התפלאו לראות שהבעל שם טוב סיים את תפילתו, וכששאלו אותו על כך השיב להם במשל מחבורת אנשים שרוצה להוריד ציפור מהגג, שיוצרים סולם אנושי וכל אחד עולה על גבי חברו עד שהעומד בראש מצליח להוריד, ואילו אם אלו שנמצאים למטה מתייאשים והולכים כי לא רואים את פעולתם - נופל אותו אחד שטיפס ואינו יכול לעלות למעלה, וכך גם הוא - אינו יכול להשיג את ההשגות הגבוהות מבלעדיהם.
- ↑ כתר שם טוב הוספות, ערב.
- ↑ כתר שם טוב הוספות שטז.
- ↑ כתר שם טוב הוספות שעט.
- ↑ כתר שם טוב הוספות רנג.
- ↑ אגרות קודש חלק יד אגרת ד'תתקכא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ובקובץ מכתבים תהלים עמוד 194.
- ↑ אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רנט. וש"נ.
- ↑ [כתר שם טוב הוספות תכ].
- ↑ רשימה חלקית בלבד.
- ↑ היום יום ג' כסלו.