מנחם מענדל הורנשטיין

הרב מנחם מענדל הכהן הורנשטיין (י"ח בניסן תרס"ה – כ"ה בחשוון תש"ג) היה חתן אדמו"ר הריי"צ - בעל בתו הרבנית שיינא.

תולדות חיים

נולד בשנת י"ח בניסן תרס"ה^[1] באנופול, ווהלין לאביו ר' משה הורנשטיין, שהיה מחשובי חסידי בויאן^[2], ולאמו חיה מושקא הורנשטיין, ביתו של אדמו"ר המהר"ש.

התחנך ולמד באנופול, בשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.

חתונתו

בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות דיבור המתחיל "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' רקד הרב חיים עוזר גרודזינסקי עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.

מחתונה זו נותרה רשימה של הרבי המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה^[3], המנהגים וכו'.

בחורף תרצ"ג עבר יחד עם אשתו לגור בפריז, שם למד באוניברסיטה יחד עם הרבי במשך ארבע שנים.

הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס (נספה בשואה), בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותה של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).

בשנים לאחר מכן חזרו להוריו לאטווצק שבפולין, כשהחלה המלחמה היה אביו ר' משה הורנשטיין חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו בכ"ח באדר תש"א, לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.

מותו על קידוש השם

כשיצא אדמו"ר הריי"צ מפולין בטבת ת"ש, רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והיו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארצות הברית הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה באדר ת"ש השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארצות הברית.

הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי^[4].

בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.

כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר צייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".

רק בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי^[5] את מה שעלה בגורלם:

קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' בתשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.

— הקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ