על הצדיקים (ספר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הספר על הצדיקים הינו ספר העוסק בהפלאת מעמדו וערכו של הצדיק, ומסביר את הדרגה העצומה של הצדיקים שזכו שה' שוכן בקרבם.

היסוד לספר היא שיחת אדמו"ר מלך המשיח בשנת תש"י[1]: "רבי הוא עצמות ומהות כפי שהלביש עצמו בגוף". וכולל עשרות מקורות לאורך ההיסטוריה היהודית, לצד ביאור בשיחותיו הק' של הרבי,

הספר יצא לאור בעקבות גורמים בבני ברק אשר יצאו במלחמה נגד נשיא הדור וסילפו בזדון קטעים משיחותיו של הרבי, תוך שהעלו קושיות וטענות שונות.

לכשיצא הספר עורר רעש גדול בישיבות הליטאיות, יצאו לאור קונטרסים התוקפים את הספר, וקונטרסים נגדיים[2].

הספר נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר, אז משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים, וכיום רב אנ"ש פריז.

יצא לאור בכ"ב שבט תנש"א על ידי מכון מעיינות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בט"ו אלול תנש"א הגיש הרב פבזנר את הספר לרבי בחלוקת דולרים והרבי אמר לו: "אגרוייסען ישר כח נאך על הצדיקים שטייט ועל החסידים צו ווערן א צדיק דארף מען הארעווען אבער צו זיין א חסיד איז איינטיקע צייטן קען מען דאס מאכען גלייך סזאל זיין גוטע בשורות און הצלחה רבה"

בי"א ניסן תשנ"ב יצא הספר מחדש במהדורה מתוקנת ומורחבת, על ידי המחבר.

ראו גם

הערות שוליים

  1. נדפסה בליקוטי שיחות חלק ב' עמ' 504.
  2. ראויים לציון: 'הכופרים בעיקרים' נגד הספר, ו'ואענה חורפי דבר' (מאת המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי) בעדו של הספר.