דבר מלכות אמור
דבר מלכות אמור הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש כ' אייר תנש"א[1].
כהמשך לשיחות באותה תקופה, השיחה עוסקת בביאור עניינה של הגאולה ובדרכים להגיע אליה[2].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
תחת הרושם של השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, בה זעק "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!", מבאר הרבי מהי הגאולה ומהם הדרכים להגיע אליה.
בשיחה שאמר הרבי בשבת קודם לכן (אחרי-קדושים), ביאר בהרחבה שעיקר הגאולה הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא, לעתיד יהיה גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולמנו הגשמי דוקא. ולכן הדרך לגאולה היא דוקא על ידי התעסקות עם גשמיות העולם. ומכך יצאה ההוראה לפועל, להמשיך להתעסק עם עניני העולם במשא ומתן ומסחר וכו' ולהיות בקשר גם עם אומות העולם, ולנצל זאת בכדי להחדיר בהם גילוי אלקי, על ידי הפצת תורה ויהדות בין יהודים, והפצת שבע מצוות בני נח בין האומות.
בשיחה זו מציג הרבי את הצד השני של המטבע: בגאולה יהיו גילויים אלקיים הכי נעלים, ועלינו להתכונן אליהם על ידי עבודתנו כעת. על ידי העבודה עם העולם מגלים אלקות בדרגות הנמוכות שלה, ובכדי לגלות את הדרגות הנעלות יותר יש להרבות בלימוד התורה ובמיוחד לימוד החסידות. זהו חלק בלתי נפרד מהדרך לגאולה.
בשיחה זו מבאר באריכות כיצד האות אל"ף שבמילה "גאולה" כוללת בתוכה את כל משמעויות עמוקות אלו.
תוכן השיחה
- פתיחה. סיכום וביאור השיחה בשבוע הקודם.
הרבי מסכם בקצרה את תוכן השיחה של שבת אחרי-קדושים, (א) הגאולה גואלת את כל עניני הגלות, (ב) הגאולה באה דוקא על ידי העבודה בגלות (ס"א). ומוסיף הסבר שאותם שני ענינים היו בגאולת מצרים, כאשר בני ישראל נגאלו עם כל עניני מצרים "כספם וזהבם", והגאולה היתה דוקא על ידי השעבוד הארוך (ס"ב).
- ביאור. הגילויים הנעלים לעתיד לבוא. ג' דרגות באל"ף.
הרבי מעלה שאלה: כיצד נרמזים כל גילויי הגאולה הנעלים במילה 'גאולה' (ס"ג). מבאר שבאות אל"ף רמוזים ג' ענינים, המורים על ג' דרגות בגילוי אלקות לעתיד לבוא. אלופו של עולם, אולפנא, פלא (ס"ד). אלוף בלשון הקודש משמעותו ראש ומנהיג. אלופו של עולם משמעותו בעל הבית ומנהיג העולם. להחדיר את אלופו של עולם בגולה, הכוונה להחדיר בעולם את ההכרה שיש לו בורא ומנהיג. כי בזמן הזה כאשר העולם לא מכיר שיש לו בורא ומנהיג, הוא מקולקל ומושחת. "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". ולכן גם אומות העולם מוכרחים ומצווים להגיע להבנה המינימלית שיש מנהיג לעולם, כדי שיהיה אפשר להשתית את העולם על יסודות של שלום וצדק. כפי שאכן יהיה בגאולה הקרובה, כאשר משיח יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, הכל יכירו בבורא ומנהיג העולם. אך ברור שכאשר מדברים על גילוי האלקות שיהיה לעתיד, אין זו הגדרה מספקת כלל. ההכרה שיש בורא לעולם זוהי הדרגה המינימלית ביותר של ידיעת ה', בני ישראל יכולים ומצווים להגיע לדרגות עמוקות ואמיתיות יותר בידיעת ה', להכיר את כחותיו של הקב"ה שמעבר להנהגת הטבע, ולהכיר את האמת האמיתית שאין עוד מלבדו. כפי שאכן יהיה בגאולה השלימה, כאשר נראה בחוש ונפנים את האמת הזו. דרגות אלו אינם נכללות בהגדרה 'אלופו של עולם', ויותר מתאימה להם ההגדרה 'פלא', 'אראנו נפלאות'. ותורת החסידות עליה נאמר "נפלאות מתורתך" מקרבת אותנו לידיעה אמיתית זו.
ומבאר כיצד על ידי עבודתנו כעת במשך הגלות, נוכל להגיע לכל אחת מאותם ג' דרגות. על ידי ההתעסקות בעולם על פי התורה [כמבואר באריכות בשיחת אחרי-קדושים], לימוד התורה, ולימוד החסידות (ס"ה). מבאר גם כיצד במשיח עצמו נוכל למצוא את אותם ג' דרגות, עד לדרגה הנעלית שילמד לכל העם פנימיות התורה (ס"ו). וגם בכל יהודי ישנם כל אותם דרגות נפלאות שיתגלו לעתיד, כמרומז בפרק השבועי בפרקי אבות (ס"ז).
- הקשר לזמננו ולדורנו ומעשה בפועל.
בהמשך לנזכר לעיל אודות לימוד החסידות המביא לגילוי הפלא לעתיד לבוא, מבאר את מעלתו של רשב"י, שלימד נפלאות שבתורה והביא אותם בהבנה והשגה, ולכן יש בכחו להביא גאולה שאז יתגלו נפלאות התורה (ס"ח). ומרשב"י זה נמשך על ידי רבותינו נשיאינו, עד לדורנו אנו והגילויים הנפלאים שיש בו (ס"ט). והמעשה הוא העיקר – לימוד והפצת תורת החסידות, שעל ידי זה באה גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש (ס"י).
קישורים חיצוניים
- שיחת שבת פרשת אמור (בלשון-הקודש)
- השיחה - בלתי מוגה (בלשון-הקודש)
- משיחקאסט פרשת אמור, תוכנית משיחקאסט אודות השיחה
- כל אחד יכול להיות צדיק עיונים וביאורים בדבר מלכות פרשת אמור
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |