רחל שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:39, 13 במאי 2022 מאת 84.254.86.219 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרבנית רחל שניאורסון (סביבות תרנ"א-כ"ב טבת תשכ"ה, 1891-1964) היתה דודתו של הרבי (רעיית הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בסביבות שנת תרנ"א[1], לאביה החסיד הנודע הרב דוד צבי חן רבה של העיר צ'רניגוב.

בשנת תרס"ט התקיימה חתונתה עם בעלה הרב שלום שלמה שניאורסון, החתונה התקיימה בעיר צ'רניגוב, ושם גם נותרו בני הזוג להתגורר לאחר החתונה.

בשנת תרע"א התמנה בעלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא שבפלך חרסון, ובכ"ו סיוון תרע"ד נולדה בתם היחידה מרת שיינא זלדה ('זלדה המשוררת').

כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית חזרו לצ'רניגוב, ובשנת תרפ"ה עלו לארץ הקודש יחד עם אביה, והשתקעו בירושלים. בעלה ואביו נפטרו כעבור זמן קצר עוד בטרם חלפה שנה מעלייתם ארצה.

במשך שנים רבות התכתב הרבי בתדירות גבוהה עם דודתו הרבנית, כאשר היה פונה אליה בתואר: "דודתי הרבנית מנשים באוהל תבורך (מנב"ת) הצנועה הכבודה מרת רחל תחי'", וכן הקפיד לשלוח לה מדברי הדפוס שיצאו לאור על ידי קה"ת. רובם של מכתבים אלו לא ראו את אור הדפוס, ונותרו בעזבונה של ביתה היחידה מרת זלדה שניאורסון-מישקובסקי.

בין השאר נזקפת לזכותה תמונתו המפורסמת של הרבי זמן קצר קודם האפשערניש במלאות לו שלוש שנים, שהשתמרה בארכיון הפרטי שלה, ונשלחה על ידה לרבנית חנה אמו של הרבי על פי בקשתה[2].

לאחר פטירתה בכ"ב טבת תשכ"ה, פנתה בתה מרת זלדה לרבי בנוגע לנוסח המצבה, והרבי השיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע אדמו"ר הזקן וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ)[3], וכן ביקש להשתתף בהוצאות הרפואיות השונות ובעלויות המצבה.


משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. החישוב המשוער של שנת לידתה נעשה על ידי עורכי הספר שנים ראשונות, חלק א' עמוד 546, בהרחבות להערה 110.
  2. שנים ראשונות חלק א' עמוד 29.
  3. אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.