משתמש:חסיד של הרבי/הקצנות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הקצנות זהו מושג חסידי המקובל בעיקר אצל התמימים חיילי בית דוד (שהם פתחו את השביל). התמימים הפועלים ברוח זו נקראים מוקצנים, מקובל אצל חסידי חב"ד שאלה הם בכירי התמימים וחוד החנית של חב"ד בארץ ובתפוצות. אצל התמימים המוקצנים מקובל להאמין בהמשך למה שמבואר רבות בחסידות חב"ד ששום דבר בעולם הזה הגשמי אינו קיים אלא רק מה ששייך לאלוקות, בהתאם לרוח זו מאמינים התמימים שכל מי שאינו עוסק בפעולות בענייני משיח וגאולה ופרסום משיח בחוצות נחשב ללא קיים.
חשוב להדגיש: הדברים נכתבו בחוש הומור ללא כוונה רצינית להוציא את הערך למרחב הראשי
הערות והארות אשמח לקבל בדף השיחה.
תולדות מושג
מיהו מוקצן
בהסבר הפשוט כל מי שלוקח דבר מסויים ופשוט עושה אותו מדי בהידור. ככה גם במושג הקצנה משיחית אז כל אחד שלוקח את זה לצד קיצוני - (לא שזה בעייה)
מיזמים של ההקצנות
- פינת החי - לתמימים המוקצנים יש התוועדות בכל יום שני בלילה הנקראת פינת החי בה יושבים התמימים מעלים נושאים של הקצנות חדשות וכן שירי גאולה ומשיח שחברו ומעוררים את הקהל הרב לעשות פעולות הקשורות לענייני גאולה ומשיח ברוח של הקצנה ללא סטייה מהמטרה.
- כנס פעילי משיח העולמי - כינוס בהשתתפות כל חיילי בית דוד התמימים מכל ישיבות חב"ד בעולם בחודש תשרי אצל הרבי מלך המשיח שליט"א בהשתתפות משפיעים ורבנים, בכינוס מדברים על מיזמים חדשים לקירוב הגאולה האמיתית והשלימה.
- ישיבת תומכי תמימים באר שבע תמים שלא ביקר בישיבה זו המכונה כ"ישיבה היחידה" אינו יכול להיקרא בשם מוקצן! מקובל אצל התמימים המוקצנים שאחד שלא ביקר בישיבת תומכי תמימים בראשל"צ הוא בכלל לא קיים, ומי שכן ביקר הוא קיים - אך עדיין לא 'תמים', מי שרוצה להיות תמים חייב לבוא לישיבת תומכי תמימים בבאר שבע ואז הוא נהיה מיד תמים מן המניין.
- ביעור הרע מקרבנו - אחת לכמה זמן הוספית התמימים המוקצנים חוברות שמחללות את שם הרבי וחב"ד ועושים להם שריפה אחידה, מקובל שעושים זאת בחצר הישיבה לקול תרועת ההמון. דבר זה חל גם על חפצים שנראים כשייכים לקדושה וזאת בשל שני הלכות שמתירות זאת: אחת של הרמב"ם שכותב שספר תורה שכתבו מין מותר לשורפו, והשנייה היא פשוטה שכל ה'גניזה' גם דברים שהם באמת קדושים - שורפים אותם וקוברים אותם באדמה.
- דגלון בכובע כל מוקצן מתחיל חובה שיענוד דגלון על כובעו!
- פתגם ישנו פתגם של זקני המוקצנים שאומר "ההקצנה של אתמול זה הנורמלי של היום והקונצנזוס של מחר". משמעות הפתגם הוא שכל יום ויום צריך להוסיף במעשי הקצנות!