חיים אברהם דובער לוין
| חיים אברהם דובער לוין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שנים תלמדיו. | |
| קרסילוב | |
| פטירה | ז' סיוון תרצ"ח |
| מקום פעילות | ליובאוויטש, ובארצות הברית |
| תלמידיו | מלאכים |
ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך; ? – ז' סיוון תרח"צ), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל דרך לעצמו, ומסיבה פרש מחצר ליובאוויטש, עבר לארצות הברית והקים קהילה לעצמו שכונתה המלאכים.
תולדות חייו
נולד לפני השנים תר"י - תרכ"א לר' שניאור זלמן לוין אב"ד קרסילוב. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה.
בציערותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק[1].
היה בעל כשורונת גדולים בלימוד הנגלה והחסידות.
לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי אדמו"ר מהר"ש ולאחר מכן של אדמו"ר הרש"ב[2], לפי דעה נוספת היה מחסידי קאפוסט[3].
למד אצל ר' חיים מבריסק והיה חביב אצלו מאוד, ר' ברוך בער לייבוביץ היה אומר, אני לא יכולתי לגשת לרבי (הגר"ח) לדבר מתי שרציתי אבל הוא (ר' אד"ל) הרבי תמיד נענה לו מיד. והיה מסתודד עמו ("שושקעצעך") בעיניני הרמב"ם במו"נ[1].
היה בקשר עם גדולי העולם הלטאי, כאשר אחרי חתונה התיישב בקובנא שבה כיהן כרב הרב יצחק אלחנן ספקטור. ממינו קיבל סמיכה לרבנות.
לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל השפת אמת. וכן היה בקשר עם הרב נפתלי טרופ המכונה "הגרנ"ט".
עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!.
בליובאוויטש
ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מונסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה.
יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן[4].
הוערך אז כמשכיל גדול בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של הרשב"ץ לא הייתה נוחה עמו[5]. מאוחר יותר גם אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו.
ביומן מי"ט כסלו תרס"ב[6] מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר מהורש"ב בו נתבאר ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו, הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.
בשנת תרס"ב[7] התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין[8].
בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.
מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער[7] - על שם העירה איליה. וכן אד"ל[6] - אברהם דב לוין. ופעמים, אד"ל דק"ן - אברהם דב לוין דקליפת נוגה.
ר' יהושע מונדשיין טען שראה כתב של אדמו"ר מהורש"ב שהנ"ל ראוי לחנך, ומה שהיה בליובאוויטש הוא רק לשון הרע. הדבר מוזר ונגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותנו.
בארצות הברית
| ערך מורחב – מלאכים (קהילה חסידית) |
לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרפ"ד נסע לארצות הברית והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.
התגורר בברונקס, ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".
היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך".
בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו[9]. בשנת תרצ"ה בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.
פטירתו
נלב"ע בו' סיון, חג השבועות תרח"צ[1]
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)![10].
משפחתו
זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).
- בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
- נכדתו נשואה לר' משה שקלאר, מבורו פארק
- הרב דובער ליווי הינו בן אחותו[11].
תלמידיו שנעשו חסידי חב"ד
- הרב אליעזר צבי זאב צירקינד
- הרב דובער ליווי
- הרב שניאור זלמן בלסופסקי
ספריו
לקריאה נוספת
- המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
- זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 מפי הרב דן יואל ליווי, שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.
- ↑ אגרות קודש הרש"ב, חלק ב', עמ' קצ"א.
- ↑ קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
- ↑ המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א
- ↑ שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.
- ↑ 6.0 6.1 מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16
- ↑ 7.0 7.1 רשימת היומן עמ' שלד.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, עמ' 355.
- ↑ ישראל ג'ייקובסון זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב
- ↑ המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב
- ↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק לז