חיים אברהם דוב בער לוין
חיים אברהם דוב בער הכהן לוין, היה רב של קהילת "המלאכים", בברוקלין.
תולדות חיים
רבי חיים אברהם דב הכהן לוין (או אברהם (חיים) דובער לוין, כונה גם "המלאך"היה משפיע חסידי, מייסד ומנהיג קהילת המלאכים.
נולד לפני שנת ה'תר"י או בשנת ה'תרכ"א לשניאור זלמן לוין אב"ד בקרסילוב . בגיל אחת עשרה התייתם מאביו. התגורר בעיר איליה שבבלארוס) והיה מחסידי הרבי מהר"ש ובנו הרבי הרש"ב[1], לפי מקורות אחדים היה מחסידי קאפוסט[2], בזמן הנהגתו של הרש"ב עזב את ליובאוויטש.
לפי מקורות חב"דיים לאחר שטען באוזני הרש"ב כי בנו הריי"צ "קורא ספרים חיצוניים", דבר שהתפרש כניסיון לסכסך בין הרש"ב לבין בנו, מתוך מטרה לרשת את האדמו"רות[3].
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.
בשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית }}), שם התגורר בברונקס, והיה רב בבית המדרש "נוסח האר"י".
הרב לוין היה בעל הדרת פנים ומראה מרשים, והתנהג בקיצוניות ובפרישות. דרך הנהתו היה קיצונית ובלתי מקובלת אצל חסידי ליובאוויטש.
בשבתות ובחגים היה מונע את עצמו משינה. בין היתר סופר עליו כי היה עומד למעלה מ-10 שעות אחוז מחשבות ומתבונן בשתיקה עקב תכונות אלו כונה "המלאך". את תלמידיו ושומעי לקחו הדריך ללבוש ציצית גדולה ולגדל פיאות ארוכות, שלא כדרך חב"ד, וכך גם לבושם היה חריג מהמקובל: חליפות ארוכות. הורה לתמדיו ללמוד רק מהתלמוד הבבלי של דפוס סלאוויטא ולא בש"ס וילנא - דבר שהרגיז כמה ראשי ישיבות בארצות הברית.
פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, ורבי שרגא פייבל מנדלוביץ' עודד את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו, כתריס בפני ההשפעה החב"דית הגוברת[4], אך בשנת תרצ"ה לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת תורה ודעת, והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בוויליאמסבורג בראשות תלמידו הרב יעקב שור.
יחסיו עם תנועת חב"ד
בחב"ד הוערך בתחילה כמעמיק גדול בחסידות, אם כי לפי מקור מסוים דעתו של "הרשב"ץ" לא הייתה נוחה ממנו כבר אז[5]. לאחר שפרש, היחס אליו הפך להיות שלילי. בחב"ד הגדירו את שיטתו כ"חיצוניות", והצביעו על הדרכתו לתלמידיו לפרוש מהעולם הזה בניגוד לשיטת חב"ד.
הרב יואל כהן כתב במכתב מכסלו תשי"ב את התרשמותו מביקור בבית הכנסת של מה"מלאכים":
"המלאכים, כה קוראים פה לחסידי המלאך האלטן ניט - אינם אוחזין מנשיאי חב"ד רק עד אדמו"ר הצמח צדק, כי אומרים שהוא המלאך היה ממלא מקומו. ומכ"ק אדמו"ר מהר"ש האלטן זיי ניט בכל זאת אין מנגדין אליו, מה שאין כן לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר זי"ע יש להם שנאה. יש להם תלמוד תורה וקונים ספרי לימוד עבור ילדיהם מספרי המרכז לעניני חינוך, הם קורעים השער בלאט מהספר, כי נזכר שם שם המרכז לענייני חינוך תחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר. בשנים אחר שהתפשטו הפעולות של כ"ק אדמו"ר באמריקה אף על פי כן הם מחזיקים עדיין בשטותם (כי רבם המלאך הכניס בהם ארס נגד ליובאוויטש), אבל לנגד בגלוי אינם יכולים רק זו מחלוקת ישנה... את הרעל נגד ליובאוויטש אפשר להכיר ברגע הראשון".
— יוסף אשכנזי, "הרב מרדכי שמואל אשכנזי", כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.
.
פטירתו
נפטר בו' בסיוון תרצ"ח. על מצבתו נכתב "הלך בדרך אמת ורבים בו זיכה".
את מקומו בהנהגת הקהילה מילא תלמידו הרב יעקב שור, אחיו של רבי גדליה שור.
משפחתו
- בנו רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
כתביו
מכתביו, הכתובים - רובם ביידיש - בשפה חריפה ובסגנון תובעני, הוצאו לאור לאחר פטירתו בספר בשם "אוצר אגרות קודש", ירושלים תשי"ב (מהדורה נוספת: ניו יורק תשל"ג). רוב מכתבים אלו לבנו, וחלק מהם לחסידיו. הספר הודפס בעילום שם המחבר, והוא מתואר כ"אחד מהמיוחדים שבדורו, אחד מן הרמתיים ושמו טמיר ופלי". שמו מרומז בתיאור תוכן הספר: "עֹלות בקנה א'ח'ד' (=ראשי התיבות של שמו הפרטי) כפתור ופרח".
לקריאה נוספת
- המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
- ישראל דזייקאבסאן, זכרון לבני ישראל, ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב–קצ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
הערות שוליים
- ↑ ראו אגרת אליו מהרש"ב: אגרות קודש, חלק ב', עמ' קצ"א.
- ↑ קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי (על רבי מרדכי שמואל אשכנזי ומדבריו), כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.
- ↑ ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
- ↑ שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.