ניגון אנא עבדא
אנא עבדא הינו ניגון על קטע מהפיוט "בריך שמיה" אותו אומרים בעת פתיחת הארון. הניגון מיוחס לחסידיו של אדמו"ר האמצעי מהעיר ניעז'ין.
מילות הניגון (בארמית): אנא עבדא דקודשא בריך הוא, דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה, בכל עידן ועידן (בתרגום ללשון הקודש: אני עבדו של הקדוש ברוך הוא, משתחווה לפניו ולפני יוקר תורתו בכל זמן וזמן).
הניגון נרשם מפי החסיד ר' שניאור זלמן (הלוי) לוין (כפר-חב"ד).
ניגון זה הוא ניגון רכ"א בספר הניגונים.
בעת סעודת שבת בבית אדמו"ר הריי"צ שר ר' שניאור זלמן טייבל את הניגון (בהוראת הרבי), כפי ששמעו מאת ר' שמעון קלפר מניקולייב, ומאז התקבל הניגון בקרב חסידים.
בשעת ההתוועדויות הורה הרבי מספר פעמים לנגן ניגון זה[1].
במוצאי ראש השנה תשמ"ג בעת חלוקת כוס של ברכה הביא ר' חייקל חאנין את ר' זלמן טייבל אל הרבי (ר' זלמן לא היה בקו הבריאות באותם שנים), הרבי הפסיק לחלק למספר רגעים והחל לנגן עמו את הניגון, כשכל הקהל מאזין[2].
כמו כן היה כזאת גם במעמד קבלת פ"נים ועוד. חסידים מספרים שאף שבכללות ר' זלמן טייבל לא היה מקושר כל כך לסביבה באותם שנים, אך הניגון של הרבי היה מחזיר אותו לאיזה רגעים לערנות מוחלטת.
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- הרב לב לייבמן, אנא עבדא: הניגון שהתפרסם תוך 48 שעות באתר קיר הניגונים
- "אנא עבדא" בביצוע הווקאלי של משפחת ולנר
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמא התוועדות שבת פרשת שלח תשכ"ט.
- ↑ הלא ייאמן קרה. הרבי הניח את הכוס והחל לנגן את הניגון לבדו.