אשר גרוסמן

הרב אשר גרוסמן (ידוע בכינויו ר' אשר מניקולייב), היה אחד מגדולי החסידים בתקופת אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב ומתלמידי החסיד הרב הלל מפריטש. התעסק בהגהת התניא הוצאת וילנא תר"ס.

תולדות חיים

נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה שוחט ובודק בעיר ניקולייב.

היה בעל מנגן, אשר אדמו"ר מהורש"ב התבטא על אחד מניגוניו כי הוא "עוזר בפתיחת הלב, ואיתו אפשר להתפלל בטוב, ולהתרחץ בדמעות חמות"^{[דרוש מקור]}.

עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.

נפטר בט"ו בחשוון ה'תר"פ.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו.

התקשרות לרבותנו

ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ועמו השתמש הרבי הרש"ב להדפיס התניא המפורסם בוילנא תר"ס.

הוא אף מוזכר בצורה מיוחדת בשיחות הרבי הריי"צ על בואו ללליבאוויטש "לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...".

יחס מיוחד ביותר קיים, כאשר אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל, את המאמר ד"ה 'נעשה אדם תרס"ג'.

עם הרב מאיר שלמה ינובסקי

מפורסם הסיפור שבברית של הרבי שחלה בפסח, לא אכל ובמיילא שאר החסידים לא אכלו. על כך אמר רב העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי, סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו, לא יוכל להקפיד עליו.

כאשר הרב מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר תניא בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את סימן יא באגרת הקודש הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

הגהת והדפסת התניא

ב'פתח דבר' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא", כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן , הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה".

כשנסתיימה הדפסת "התניא המתוקן" בשנת תר"ס, הגיה אותו הרה"ח ר' אשר מניקוליוב שוב "בעיון נמרץ, ומצא שמונה טעויות-סופר, והדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית".

שמונת הדפים הללו, שהם גליון דפוס שלם, צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.

כתוצאה מכך שהטעויות תוקנו בדפים נפרדים ולא בגוף האימהות של ה'תניא', נשתבשו חלק מהמהדורות הבאות שהדפיסו מהאימהות השגויות, וכך חזרו השגיאות ונשתרבבו לספר ה'תניא' וחלקן לא שורשו ממנו עד עצם היום הזה.

ניגוניו

• ניגון לשבת ויום טוב מניקולייב - ניגון נ"ח בספר הניגונים.
• ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב - ניגון קמ"א בספר הניגונים.

משפחתו

• בתו הראשונה נישאה בתרמ"ח לר' איסר ינובסקי בן הרב ישראל לייב ינובסקי רבה של רומנובקה.
• בתו מרת חיה מושקא נולדה בשנת תרמ"ט ונישאה בתרס"ו להתמים יוסף גארפינקל מפאהר.
• בנו ר' שמואל נולד בשנת תר"נ, בתרס"ז נשא את רחל.
• בתו מרת חיה פרידא נולדה בתר"ס ונישאה בתרפ"א להרב שלמה אהרון קזרנובסקי.

לקריאה נוספת

• אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות - שיחת ערב שבת קודש פרשת שופטים תש"ו ע' 54 ואילך ושיחות חג הפסח עמ' 34 הערה 13.
• הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - שער 'אדמו"ר המהר"ש', חלק 'רשימת תולדות חיים של כמה מחסידיו', הפרק על ר' אשר.

קישורים חיצוניים

• לשמיעת 'ניגון לשבת ויום טוב מניקולייב' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
• מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים"