מזבח העולה

המזבח סתם הכוונה למזבח שעמד בעזרה, הנקרא גם מזבח הנחושת, מזבח החיצון, ומזבח העולה. עליו הקריבו את כל הקרבנות.

ישנו גם מזבח הזהב, או בשמותיו "מזבח הקטורת", ו"מזבח הפנימי", אשר היה בקודש, ושימש רק להקטרת הקטורת.

מקום המזבח הוא מחוץ להיכל, לפני האולם וההיכל, בתוך שטח העזרה, לא באמצע העזרה, אלא משוך מעט לדרום. מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל.

מדות המזבח

גובה כל המזבח נ"ח טפחים, אורכו ורחבו הם ל"ב אמה על ל"ב אמה.

לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רחבו התקצר לל' אמות. השטח הרחב נקרא בשם יסוד המזבח.

לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רחבו התקצר לכ"ח אמות. השטח הרחב יותר נקרא בשם "הסובב".

בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק כ"ו אמות על כ"ו אמות.

אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקטרה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק כ"ד אמות.

דיוק על מדות ומקום המזבח

מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה בבית המקדש השני כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית.

המזבח נחלק לשלש: יסוד, סובב ומערכה.

מקום המזבח

ברמב"ם מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו.

א. במקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי.

ב. ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק.

ג. והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה.

ד. והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.

ה. בו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא. עכ"ל.

הרבי מסביר כי בנוגע לעקידת יצחק, כותב הרמב"ם "ובמקדש", כיון שהעקידה היתה במקום זה בתור מקדש ומקום הקרבת קרבנות.