הר הבית

הר הבית הוא מקום מקודש להר ישראל מאז ומתמיד. שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.

שטח הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

השטח הריק של הר הבית היה רובו מדרום, אח"כ מהמזרח, אח"כ מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערב. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח בריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו.

להר הבית היה חמש שערים.

ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".

שערי הר הבית

חמשה שערים היו להר הבית.

דרום: שני שערי חולדה, אשר שימשו כניסה ויציאה.

מערב: שער קיפונוס, שימש לכניסה ויציאה.

צפון: שער טדי, בשער זה לא השתמשו.

מזרח: שער, עליו היה מצויר שושן הבירה, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות.

משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים.

כניסה ויציאה

הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיו שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך".

היציאה מהר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השערים.

ראה עוד

מקורות

רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש. יבמות ז ב, וראשונים שם.

הערות שוליים