הירשל פקר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרשל פקר

ר' הירשל פקר (תרצ"ו - כ"ז מנחם אב תשפ"א) היה חרש-אומן חסיד חב"ד המתגורר בקראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בדנייפרפרוטובסק שבאוקראינה בשנת תרצ"ו.

במהלך מלחמת העולם השניה התייתם מאביו שנהרג בקרבות כחייל בצבא רוסיה, ובסיום המלחמה נמלט יחד עם אמו לגרמניה שם שהו תקופה קצרה במחנה העקורים הסמוך לברגן-בלזן, ובגיל 10 נשלח לקרובי משפחה באנגליה, ולמד שם בישיבות המפורסמות בגייטסהייד ומנצ'סטר.

עם סיום שנות לימודיו בישיבה למד את מלאכת הצורפות והחל לעבוד כתכשיטן בלונדון, ובגיל 18 החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות ר' יעקב גורקוב, ובשנת תשכ"ב נסע לראשונה לרבי במסגרת הנסיעה הקבוצתית שארגן ר' זלמן יפה, ובעצת הרבי במהלך היחידות החל לעבוד בצורה עצמאית ותלמחר את התכשיטים שיוצר לפי יחידה, בצורה שתאפשר לו להקדיש זמן לשיפור איכות העבודה ללא לחץ של זמנים.

במשך השנים עבר להתגורר בקראון הייטס, והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.

נפטר באור לכ"ח במנחם אב תשפ"א. הלוויתו תעבור בחזית 770 בדרכה לבית העלמין מונטיפיורי.

החנוכיה ב-770

החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-770, שנבנתה על ידו בהשראת צורתה של מנורת המקדש

בשנת תשמ"ג יצר ביוזמת הרב חיים ניסלביץ' חנוכיה המעוצבת מזהב טהור הדומה למנורת המקדש, במטרה להציב אותה בזאל הגדול ב-770 ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.

החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה תשמ"ג. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות[1][2], כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.

החנוכיה מוצבת מדי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.

משפחתו

  • רעייתו, מרת צביה
  • בתו, מרת חיה הורביץ - קראון הייטס
  • בתו, מרת דבורה שגלוב - פלורידה
  • בנו, ר' משה פקר - פלורידה
  • בנו, ר' מאיר פקר - מקסיקו

קישורים חיצוניים

  • טרם יקראו..., עלון 'הסיפור שלי' מס' 157, בהוצאת jem, ערב שבת פרשת קרח ב' תמוז, ה'תשע"ח

הערות שוליים

  1. היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.
  2. על פי עדותו של הרב פרץ אוריאל בלוי