עלילת ווליז'
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
עלילת ווליז הוא כינוי לעלית דם נגד יהודי ווליז בשנת תקפ"ג, באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.
היסטוריה
בערב פסח תקפ"ג, נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז שבפלך ויטבסק, וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד נופצה השמועה שהיהודים רצחו אותו בשביל להשתמש בדמו לאפיית מצות, ושני נשים נכריות העידו על המשפחות היהודית ברלין וצייטלין שהם עזרו בהריגת הילד. שני ראשי המשפחות נעצרו והועמדו לדין, אולם בשל חוסר ראיות הם שוחררו.
בשנת תקפ"ה הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז, ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את החקירה.
בשל עדותה של האישה לפני הצאר, נעצרו 40 איש מהקהילה ונלקחו לכלא, שם הם עונו, וחלקם אף הם מתו, אך הם הכחישו כל קשר לעלילה.
השפעה על חב"ד
רוב יהודי העיר ווליז היו חסידי חב"ד, בשנת תקפ"ה ביקר אדמו"ר האמצעי בעיר ווליז והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין[1], חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, וגם בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר[2].
לקריאה נוספת
- היכל הבעל שם טוב, גיליון ט"ז, עמ' קע"ח - ק"פ.