שנה שמלך המשיח נגלה בה

חז"ל מבארים, שהגאולה ממצרים הייתה באות פ' ("פקד פקדתי אתכם"), ולכן משה רבנו התגלה בגיל פ' ( 80 ), ואילו הגאולה האחרונה היא באות צ' (צמח צמחתי לכם, שנאמר "איש צמח שמו ומתחתיו יצמח", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"), ולפי זה מתגלה המלך המשיח בגיל צ'.

בי"א בניסן בשנת תנש"א - נכנס אדמו"ר שליט"א לשנת הצדי"ק ( 90 ) להולדתו.

לקראת שנת ה'תנש"א הורה הרבי שליט"א מלך המשיח לפרסם קטע ממדרש ילקוט שמעוני המתאר את מאורעות השנה שמלך המשיח נגלה בה. הרבי שליט"א הסביר שהמאורעות במפרץ הפרסי תואמים בדיוק לנאמר במדרש, והסביר שזוהי אכן השנה בה מלך המשיח כבר מתחיל להתגלות.

את התגלות זו הגדיר הרבי שליט"א מאוחר יותר כ'התגלות מציאותו'.

את פעולותיו הוא עדיין לא השלים - כי עליו עוד לבנות את בית המקדש ולקבץ את נדחי ישראל - אך מציאותו התגלתה והיא מוכרת לכולם.

וכפי שכתוב שבכל דור ישנו אותו אחד הראוי להיות גואל, אך כל עוד הוא לא קבל את ההוראה לגאול את ישראל הוא עצמו אינו יודע שהוא המשיח, אך כשהגיע אותו זמן וה' יגלה אליו ושלחו לגאול את ישראל הוא יודע בעצמו וכל אחד מאיתנו יכול לדעת ולהצביע עליו 'הנה זה מלך המשיח בא'. ידיעה זו נקראת 'התגלות מציאותו' וזהו האירוע החשוב של שנת ה'תנש"א.