כי אלוקים יושיע ציון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הניגון כי אלוקים יושיע ציון במקורו הוא ניגון קס"ו בספר הניגונים, ניגון ריקוד, ללא מילים.

בשנת תש"ל - לכבוד יום הולדתו של הרבי, י"א בניסן, הותאם הניגון על ידי התמים שניאור זלמן חאנין למילים "כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ. וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ." שבפרק תהלים ס"ט, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מההגדה של פסח.

בשבת פרשת בלק תנש"א ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה[1]. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הערת המו"ל בשיחה המוגהת. ש"פ בלק תנש"א.
  2. למעט שמחת תורה תשנ"ב.