מאיר בן שמואל
רבי מאיר בן שמואל מרומרוג היה מראשוני בעלי התוספות, מחכמי ישראל בכל הדורות תלמידו וחתנו של רש"י ואביהם של הרשב"ם ריב"ם ורבינו תם וסבו של ר"י הזקן.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ד'תת"ך (1060) בערך, למד בבית מדרשם של "גאוני לותיר", של רבי יצחק בן אשר הלוי ושל רבי אליעזר בן יצחק ממיינץ. כן קיבל תורה מרש"י שאף השיא לו את בתו השנייה, יוכבד. מנישואין אלו נולדו שלושת בניו המפורסמים שהאירו את עם ישראל בתורתם חכמתם וקדושתם: שמואל (רשב"ם), יעקב (רבנו תם), ויצחק (ריב"ם). בתו נישאה לבנו של רבי שמחה בן שמואל, עורך "מחזור ויטרי" ובנם הוא ר"י הזקן, אף הוא מחשובי בעלי התוספות. רבי מאיר חי בעיר רמרו (Ramerupt) שבצפון צרפת.
רבי מאיר כתב פירושים לתלמוד, מעין פירושי רש"י חותנו ורשב"ם בנו הבכור. קטע מפירושו למנחות שנכתב על ידו ועל ידי בנו הרשב"ם נדפס במנחות יג, א.
היה מראשוני בעלי התוספות, ובניו ותלמידיו, רשב"ם ורבינו תם, מזכירים אותו כמה פעמים, וכן הובא שמו בתוספות שלפנינו. אף הוא תיקן את נוסח "כל נדרי" כדי להתאימו להלכה[1].
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ד - אות מ ערך רבי מאיר בן שמואל.