שלום זכר

שלום זכר [או שלום בן זכר] הינו מנהג המובא בהלכה, לקיים סעודת חברים בליל שבת לאחר לידת בן זכר, בבית משפחת הרך הנולד על ידי אביו. מנהג זה הובא על ידי רבינו משה איסרליש "ונהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר, נכנסים אצל התינוק לטעום שם, והוא גם כן סעודת מצוה".

מנהגי השלום זכר

נוהגים בסעודה לאכול מאכלים בתבנית עגולה, בדרך כלל גרגירי חומוס מבושלים, כפי שנהוג בסעודת אבלים. הטעם לכך הוא, משום שסעודת ה"שלום זכר" מהווה מעין ניחום לנשמה היורדת ומתגלה בגוף בעת הלידה, וגם שעגול מסמן אילמות כמו התינוק.

הרבי הורה לחזור מאמר חסידות בעת הסעודה.

הסדר שהתגלה מהמגיד

המגיד ממעזריטש סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של שלום בן זכר על פי פנימיות הענינים, ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער). היה זה בשבת האחרונה לחייו, שבת פרשת וישלח תקל"ג. לאחר שנה ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.