אמירת הנשיא בחודש ניסן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מנהג אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן הוא מנהג לקרוא אחרי תפילת שחרית, החל מא' ניסן עד י"ג ניסן, בפרשת הנשיאים את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" (גם בשבת) גם כוהנים ולוויים אומרים אותו.
רקע
לאחר בניית המשכן בשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים (ב'תמ"ט), בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי השבטים קרבנות, ונתנו מתנות לעבודת הלווים. קרבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן.
תחילה התנדבו הנשיאים כקבוצה שש עגלות עבור נשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קרבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קרבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים[1]:
קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה
— פרשת נשא, ספר במדבר, פרק ז'
הקרבת קרבנות הנשיאים היתה תוך שנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.
לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי[2].
פרטי המנהג
אמירת הנשיא נעשית בכל יום לאחר תפילת שחרית (ובשבת, לאחר תפילת מוסף) ולאחר אמירת שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש[3].
הרבי ביקש לחזק את קיום מנהג אמירת הנשיא, ובאופן של "חמורין עלי" ו"חביבין עלי" עד לחביבות של מנהג ישראל - וכעין המבואר בחסידות[4] בנוגע למנהג ההקפות בשמחת תורה[5].
קרבנות הנשיאים נדפסו בסידור תהילת ה' בקריאה לימי החנוכה, כשבסופה נדפס ה"יהי רצון".
אמירת ה"יהי רצון"
בלוח היום יום[6] כותב הרבי שלאחר אמירת ה'נשיא' אומרים "יהי רצון" הנדפס בסידור תורה אור, וגם כהנים ולוים אומרים אותו.
הרבי מביא את דבריו של אדמו"ר הריי"צ שאביו, אדמו"ר הרש"ב, ציוה לגיסו הרב משה הורנשטיין הכהן לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה'נשיא', ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.
בספר תורה
אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה.
הרבי כתב בעניין זה[7]: "לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה".
גם בראש חודש ניסן, בשבת (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים[8].
האמירה בי"ג ניסן
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום י"ג ניסן מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד שבט לוי[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ התורה חוזרת על הקרבנות 12 פעמים, כמבואר במדרש שכל שבט אמנם הקריב את אותו קרבן, אך לכל שבט היתה כוונה והמשכה מיוחדת לקרבנותיו. נתבאר בהוספות ללקו"ש חלק ב' עמ' 532 ובכ"מ.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו.
- ↑ הנהגת כ"ק אד"ש. אך באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ (ח"א, עמ' שצ) "אחר התפלה ואחרי אמירת נשיא היום יאמרו מזמורי היום [בתהלים]".
- ↑ לקוטי תורה סוכות פ, ג.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט, א, עמ' 379.
- ↑ היום יום א' ניסן
- ↑ אגרות קודש אד"ש חלק ט"ז אגרת ה'תתקס"ו.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח")