עורב
עורב הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר על בניו ואינו מעניק להם אוכל מכיון שהם אינם דומים לו.
אכזריותו
בעופות משמש הנשר דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא לעוף שטבעו אכזרי.
אדמו"ר הזקן מוכיח מעובדה זאת שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה ממדת האכזריות אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים[1], מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מעולם התהו שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות[2].
צבע כנפיו
העורב משמש בפסוק דוגמא לצבע שחור "שחורות כעורב". בחסידות נתבאר כי הכוונה היא לנגלות התורה שיש בהם דקדוקי דינים קשים וגבורות קשות, והם בחינת שערות שהם דינים והמשכות מהאור העליון, אך אי אפשר לטעום מהאור עליון מבלי עיסוק בנגלות התורה[3]. ובחינה זו היא שערות זעיר אנפין שמשם שורש הלא תעשה שבתורה[4].
האר"י ז"ל בשער הכוונות[דרוש מקור] קובע כי רצועות התפילין צריכים להיות שחורות משני צידיהם כמו שנאמר שחורות כעורב.
הערות שוליים
- ↑ וכמ"ש בגמרא עירובין דכ"ב א' כתובות מ"ט ב' וע"ש בתוס'.
- ↑ ליקוי תורה אמור לז ג.
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך.
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים.